ובלילה היא יוצאת ורעבה

לטרף

מחפשת היא מנוס 

ונחמה

ואיני יודעת אם לשמוע

אם אוכל לתת לה יד

ומחילה

לפעמים סוגרת את הפתח

בעדה

ושומעת קריאותיה

שואגות בצעקה

ולפעמים מבקשת להבין

אך מפחדת מאוימת

מכוחה

והיא קטנה והיא גדולה

וחלשה ומכריחה

וזה אתה נתת לי אותה 

במתנה

על מפתן דלתי הנחת

עטופה ומכוסה

ולחשת לי בשקט-

כאן טמונים כוחך סודך עבודתך

ומכאן תראי איך את גדלה

משם זחלה היא מחייכת ובתנופת ריצה דילגה

והיא אוחזת בידי

אל עבר הד הדו וצל צילו שלך

ולפעמים הטיולים האלה נגמרים 

לא טוב

והיא נופלת ונשברת לרסיסים

והדמעות תלויות על הריסים אבל

לרגע היא לא מפסיקה