בס"ד
שמי גליה! אני נורה
נורת חשמל פשוטה. ששים ואט מכסימום, בצל.
שקופה, אגס הפוך זכוכית מותכת
שניפחת פעם, מזמן, לפני הכל
כמו כולם בלי דעת נשמטתי מפס היצור בתום התהליך
יצור מוזר- תמיד על סף שבירה
ובמרכז החוט המלהט, רועד.
אלי, תקרא את הוולטאג´ שלי, תחליש עוצמות.
קראת. טוב, אז אנא,
אנא- אתה שורף אותי, אני בוערת, מתקצרת.
אני אפקע עוד רגע..
הנורה התחשמלה.
ומה עוד יש לסתם נורה שרופה לומר
תודה לך אלי על הממסר ועל הפחת ועל החושך
סלחו לי רבותי, עכשו, אני אינני.
אצלי עכשו זה הפסקת חשמל! בחושך
כשלא רואים
אתה צורב עלי וולטאג´ חדש, מספר שרק אני יודעת
תגובות