ישבתי לכתוב לך שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי.
כאשר סיימתי לכתוב,
אני הבנתי את השיר,
אבל אליך הוא לא דיבר.
לכן כתבתי כאן,
דברים שכולם מבינים
והם אינם רק שלנו.
כי עדיף שנישאר
רק אנחנו שנינו
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסר, מה שלומך? אני אגיד לך את האמת, אני זוכר את הגרסה הקודמת, ולדעתי היא יותר טובה, פשוט כי היא משאירה את השיר בתמונה... (עד כמה שזכור לי..) בעיניי גם אם יש שיר ששניכם תבינו ובנוסף אליכם גם אחרים, השגת את העיקר כי השיר לא נכתב לאחרים אלא בשבילה. אך זוהי רק דעתי... אולי אפשר להציע גם פתרון נוסף לבעיה המוצגת בשיר... כאשר כותבים שיר משלך תמיד מופיעים עוד רבדים ועוד רעיונות תוך כדי הכתיבה ולאחריה, על המילים הכתובות בשיר... לפי מה שהבנתי הרצון המבוטא בשיר היה שההבנה הזו שהיא הכי קרובה להבנה השלמה (אם יש דבר כזה בכלל) של השיר תהיה משותפת לזוג. בעיני בכל אופן, גם הסבר לצד השני יכול להשיג את המטרה הזו, ואפילו בצורה יותר טובה. אני חושב שהבנה לאחר הגדרה במילים ופנים ומבטים מקבלת עוצמה ועומק שלא היו לה לפני כן... זה מתוך נסיון! ;) תודה על שירך! ערב טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יש דברים כמו שתיקה, שאומרת הכל, ואין פחד מאי הבנה.. שם הכל גלוי וידוע, ובלעדי, ופרטי, ושל העולם אבל גם רק של שני אנשים.. .) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דימוי פיוטי למה שקורה לכל אחד מאיתנו: "המציאות ואני מדברות במכתבים". תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי ! למה למיין בשחור לבן ( מיון דיגיטלי). לא ! שלל צבעים איננו מטעה ! מי שעונה על קטגורקיה אחת איננו בהכרח ממוין באופן בלעדי. הכרתי מישהי שאצלה אנשים היו או טפשים או חכמים. או יפים או מכוערים. היא מעולם לא הביטה בראי כדי לדעת איך למיין את עצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסקנה: אל תנסה לכתוב דברים שכולם יאהבו, כי כל אחד מאיתנו אוהב דברים אחרים, וטוב שכך. ובשפע הדברים שנכתבו (אפילו באתר זה, לא כל שכן בכל חנויות הספרים) תוכל למצוא משהו שתקרא ותאהב. אני למשל אהבתי את מה שכתבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, דברי בניהו, היה שווה. כעת אפשר להמשיך במשב רוח רענן. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה הערות: 1. הערה לשונית לשם השיר. המשמעות של המילה "כלום" היא "דבר מה" ולכן אין ביטוי בעברית "יש לי כלום", הדרך היחידה להשתמש במילה כלום היא הביטוי "אין לי כלום". ( יש מקרים שמשתמשים במילה כלום במקום "האם?" אבל זה איננו השימוש כאן). 2. לטעמי אין לדרג חכמה וטיפשות, משום שהן רב-משמעיות. לפעמים אתה מדרג אדם כטיפש ויש לו חכמת-חיים יותר מאלה שנחשבים לחכמים. מאידך פגשתי פרופסורים ש-"מדברים שטויות". 3. מחשבות אינן עוזבות. עצם האמירה הזאת היא תוצאה של מחשבה. אדם שנברא בצלם, אם לא הפך חלילה למחוסר הכרה, איננו חדל לחשוב (אפילו חלומות הן מחשבות"). 4. אני מקוה שלא נפגעת מדבריי ותקבל אותם כנושא למחשבה. כל טוב מסר [ליצירה]
- [ליצירה] קצת נאיבי. מלחמה ושלום עושים פוליטיקאים, ואת המנדט, נותן להם הרחוב. עוד לא הוכח שחלומות על שלום יביאו אותו. מה שכן ניתן להיווכח, שממהיגים בעלי שעור קומה יכולים להביא שלום, ממש כמו שמנהיגים כושלים יכולים לגרום למלחמה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה הוא אחד השירים היותר יפים שקראתי באתר. אינני חושב שצריך להוסיף או לשנות. אף על פי כן יש משהו בהערה של יורם . אני חושב שלשבץ את המילים האחרונות בבית שתואם את המבנה של הבתים האחרים, לא היה מוריד מערכן ואולי אפילו מדגיש אותן. ככה הן נשמעות כשתי מילים שאת רוצה להגיד אותן, אבל הן לא חלק מהשיר. השיר נועד לתת פאן פיוטי לשתי המילים האלה וחבל להפריד אותן. כדאי לנסות רק כדי לראות איך זה, ושוב, מבלי לפגוע בשיר המקורי, שהוא מקסים . [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, הפסקת מזמן להפתיע אותי. אני יודע שאת מדהימה. אבל כל פעם יותר, ולכן חבל לקלקל בהבעת דעה לתוכן. אבל אין מה לעשות, השיר הזה כל-כך חזק שאיננו מאפשר לעבור עליו לסדר היום ולפטור אותי במילות שבח. ובכן, כולנו בני תמותה, גם השופטים. גם הם משתמשים בכלים לא מוסריים כמו "עדי מדינה" ו-"עסקות טעון" ו-"נכוי שליש" ו-"נסיבות מקילות", ונעזרים בעורכי דין, שמקבלים שכר טרחה בשביל לשקר. אבל פה יש איזו שהיא כוונה ורצון לחשיפה, לעומת מערכות מושחתות שמקיפות אותנו, חונקות אותנו, וגורמות לנו לייאוש. מכל המערכות שאנו נתונים בידיהן מערכת המשפט פחות מבאסת הגם שהיא נראית (ולפעמים שלא בצדק) קרירה ומיובשת. אני חושב שאם היית מכירה אישית את "השופטת" שלא בהיכל, היית משנה את דעתך, ולא מדובר בשופטת מסוימת. (אגב יש לי סימוכין) ושוב, השיר שלך הוא גדול וראוי. ותמשיכי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
תגובות