ישבתי לכתוב לך שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי.
כאשר סיימתי לכתוב,
אני הבנתי את השיר,
אבל אליך הוא לא דיבר.
לכן כתבתי כאן,
דברים שכולם מבינים
והם אינם רק שלנו.
כי עדיף שנישאר
רק אנחנו שנינו
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסר, מה שלומך? אני אגיד לך את האמת, אני זוכר את הגרסה הקודמת, ולדעתי היא יותר טובה, פשוט כי היא משאירה את השיר בתמונה... (עד כמה שזכור לי..) בעיניי גם אם יש שיר ששניכם תבינו ובנוסף אליכם גם אחרים, השגת את העיקר כי השיר לא נכתב לאחרים אלא בשבילה. אך זוהי רק דעתי... אולי אפשר להציע גם פתרון נוסף לבעיה המוצגת בשיר... כאשר כותבים שיר משלך תמיד מופיעים עוד רבדים ועוד רעיונות תוך כדי הכתיבה ולאחריה, על המילים הכתובות בשיר... לפי מה שהבנתי הרצון המבוטא בשיר היה שההבנה הזו שהיא הכי קרובה להבנה השלמה (אם יש דבר כזה בכלל) של השיר תהיה משותפת לזוג. בעיני בכל אופן, גם הסבר לצד השני יכול להשיג את המטרה הזו, ואפילו בצורה יותר טובה. אני חושב שהבנה לאחר הגדרה במילים ופנים ומבטים מקבלת עוצמה ועומק שלא היו לה לפני כן... זה מתוך נסיון! ;) תודה על שירך! ערב טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יש דברים כמו שתיקה, שאומרת הכל, ואין פחד מאי הבנה.. שם הכל גלוי וידוע, ובלעדי, ופרטי, ושל העולם אבל גם רק של שני אנשים.. .) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אהבתי את העובדה, שאותו שיר בשלוש גרסאות שונות מתקבל ע"י יוצרים שונים כל אחד לפי טעמו וראות עיניו. הרעיון הוא אותו רעיון, אבל הסגנון הפואטי הוא אישי - כל אחד לפי טעמו. זהו סוד קסמה של השירה ואני שמח שהיה לי חלק ברב-שיח על סגנונות השירה השונים. תודה לאיש התווים, לשי דוידס, לאמילי, לשיר שפירא, וכמובן ל א י ה ש ח ר שתרמה גרסה משלה שהיא האהובה עליי ביותר. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר וכל כך אוטנטי. טבילת אש אמיתית. לצערנו נכונו לנו עוד הרבה טבילות אש, וניתן לכתוב עוד הרבה שירים כאלה. (כל הכבוד לניקוד ולגופן שבחרת). [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת גרמה לי להרגשה מוזרה. בעצם קרה לי דבר דומה למה שקרה לך עם רחלי. היו קטעים שנשבתי בקסמם, וקטעים אחרים שרציתי לדלג עליהם ואולי לא להמשיך להיפגש איתם. התחלתי לחשוב אם מותר בכלל להתעלל ביצירה ולבחור מתוכה את מה שמוצא-חן בעיניי, אבל האמת היא, שאהבתי את הדרך בה נפלת שדוד לרגליה ותסלח לי, אבל כמעט גרמת לי להתאהב בה, ורק יצירה טובה יכולה לגרום להזדהות כזו. אז לא נורא אם זרקתי חלק מהיצירה. לסיכום: אני מאמץ את הגישה שלך: לכתיבה אין כללים, ומרחיב אותה - גם לקריאה אין כללים. בתנאים האלה אני מזמין עוד כאלה. מסר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] איך אמר יוסי בנאי: "אותי זה לא מצחיק !" [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמוך -:) [ליצירה]
- [ליצירה] מוצא חן בעיני צרוף המילים: "...הַכְּלִי שֶׁיָּצָרְתָּ לִשְׁלִיחוּתְךָ כָּל כָּךְ שָׁלֵם כָּל כָּךְ שָׁבוּר" זה תואם את התחושה האנושית למרות העובדה שהמציאות היא אחדות של ניגודים לא כולנו מבחינים בכך. ראי שירי "עיר זרה" שמסתיים במילים: "עיר מוכרת, עיר זרה". הייתי אומר גם שישותנו היא הדבק שמחבר את את השברים ויוצרת מהשברים כלי אחד. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] המילים שאומַר נוגעים לכולם, לכל ההורים, מכל קשת הדעות והאמונות: אם ילדיכם "שוברים את הכלים" חפשו את הסיבה אצלכם. אמא אינה דורכת על שברים, היא מנסה לאחות אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] רעות יקרה, כששואלים את השאלות הנכונות, התשובות באות מעצמן, כי השאלה חשובה מהתשובה. זוכרת ? ובכן שאלת שאלות נכונות. היופי ברגש הזה הוא, שהוא מורכב, שיש בו הכל, שאפשר לגעת בקצותיו נשמתנו ולחוש את מידותיו ואז לעצב אותו על-פי גדלות נפשנו. כאן אנו מתחילים להיות אנו עצמנו. ובקשר ל-"עזה כמות" - לפני שנים רבות קראתי ספר שנקרא "עזה כחיים" . אינני יודע היכן להשיג אותו אבל אם תוכלי כדאי לקרוא אותו (יש אחד שיודע להשיג כל ספר שמבקשים ממנו שמו איתמר לוי ויש לו חנות ספרים במושב צרופה טלפון 04-9541608) מסר [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר קצת את שיר-השירים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נוגע ללב. זהו שיר החודר לשורשים העמוקים ביותר של האהבה, ששם מתגלה לך, שאם תגיע לעצמך, תמצא גם אותה שם. הערה: השורה "גם כשאני מחכה התנהגות חברתית" אינה נשמעת לי מובנת וברורה מבחינה תחבירית. [ליצירה]
- [ליצירה] שי ידידי, אם אתה מתכוון למשהו כמו: "ועורקיי יתמלאו מחדש" זה לא נראה בעיניי. ראשית אינני חושב שצריך להאכיל את הקורא בכפיות. שנית, זה מבנה של שיר שמוצא-חן בעיניי: תוכן השיר כולו הוא תאור (מוחשי או מטאפורי) של הריקנות, ולבסוף במשפט קצר התקוה והאופן בהן היא תיעלם (מי? זאת שתוארה לעיל), זה יקרה באוקטובר וכל קורא מבין זאת היטב. לכן הייתי משאיר את השיר בצורתו המקורית. מסר [ליצירה]
תגובות