מלך מלכי המלכים,
אדון הרוחות,
אנא
קבל תפילתי
כתפילת שוטה וקטן.
הפחד הבהיל אותי
כשכיבית הלילה את האור.
התבלבלתי.
לרגע חשבתי
שאני המפלצת
כשהתחבאתי עמוק מתחת למיטה.
חשבתי שבטעות
שלחת אותי בחושך
להבהיל את הילד הצוחק ההוא,
כשנגליתי אליו בחלום
ואני נוצה לבנה ברוח
והוא קטן
וידו קצרה מלהגיע עדיי.
הרוח נשאה אותי ממנו
וזעקתו הדהדה בקולי
כשקראתי אליך בחושך.
אתה הרי יודע -
אני לא רגילה ללכת לישון
לפני שאתה מבטיח
שלסיפור יש סוף טוב.
אנא,
מלך מלכי המלכים,
קבל תפילתה של קטנה וסוררת.
לראשו של הילד
כר של נוצות
והאור בחדרי דולק.
אתה,
המכיר את כל החלומות,
ריבון הסיפורים,
יוצר הדמיונות -
כל הלילה מחית דמעותיי.
תגובות