לפעמים נראה
שהמראה משיגה אותי.
כל ההבדל בין פנים לחוץ.
מי מביט במי?
פיסת זכוכית קרה.
מראה.
פעם עוד תראי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טוב, דבר ראשון - תודה רבה-רבה לכולם! אתם ממש נחמדים :] עוף, ממש הסמקתי מהתגובה שלך... זה על A4 במקור, עם עט 0.4 וצבעי-פסטל כאלה של בית-ספר. אתה באמת רוצה שאני אשלח לך את התמונה? וואו... ו... אהמ... ברווז?? זה הראש של האייל השני, שרובו מסתתר מאחורי הצוק. אם היית רואה את התמונה מקרוב, היית מבין. טל, מי שמדברת בכלל! מישי - ההצללה מפחיתה מהעומק?? דווקא חשבתי שהיא זו שיוצרת את העומק. זאת לפחות הכוונה... בקשר למים ואיך שהם מגיעים למפלים - זה נכון. יש כאן בעיה קטנה. אני חושבת שזה בגלל הקווים החדים של קצה הצוק, שהופכים אותו למאוד שטוח. בגלל זה לא כל כך מובן שבעצם הוא ממשיך למעלה - כמו הצוקים ליד ים-המלח. מה לעשות - רק אחרי שציירתי בעט החלטתי גם לצבוע... זה גם נכון שהחלק התחתון של התמונה הרבה יותר מודגש. זה הרעיון. התלבטתי המון אם לצבוע את הכל בצבעים חזקים, ובסוף החלטתי להשאיר את זה ככה. אני חושבת שזה מה שנותן את העומק (כמו שציינו אודיה ורטרואקטיבית:]) - איך שזה נהיה בהיר יותר ככל שמתרחקים. יצחק - לא צנוע? היא בסך הכל ילדה קטנה! (אולי לא ממש רואים את זה בגודל הזה, אבל זה כל מה שהיא...) לא הגזמת קצת? אבל תודה בכלופן... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד, אבל אני חושבת שהשם של הסיפור גילה כבר מההתחלה את כל הרעיון של הסיפור - מה שקצת פגם בו בעיני. נחמד מאוד בכל מקרה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: בנוי מצויין. ויפה. את מוכשרת, בזה אין שום ספק. אבל התוכן... התוכן... אני זוכרת פעם שהרגשתי ככה - שאבדתי אבל שאין לי טעם לחפש. אבל את יודעת מה? תמיד יש טעם. אף פעם לא מוצאים את הכל. כל פעם מוצאים משהו, ומלקטים חלק לחלק, וממשיכים לנסות. ולא רק זה. בהרבה מהמקרים, כשמוצאים חלק אחד גם מאבדים שוב חלק אחר. ובאמת שאין מה לדאוג - אף אחד לא יוכל למצוא את זה במקומך. אין "מוצא ישר". החלק שלך תמיד ישב ויחכה לך במקום שהוא תמיד היה. מאחת שכותבת דברים כדי להזכיר אותם לעצמה, גם אם הם לא תמיד קשורים לכוונת המשורר... [ליצירה]
- [ליצירה] השם בא בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה יפה. ממש. כבר אמרתי לך שאתה כותב נהדר? כי אם לא - אז הנה אני אומרת. (טוב. וגם אם כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] . "כי בדרך אלייך את... כל כך איתי". אהבתי את המשפט הזה. לא יודעת למה, אבל הוא מצא חן בעיני :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה ביותר. כל הדברים יחד מתגלמים באדם אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו, הלילה למשל, גם אני ככה... [ליצירה]
תגובות