לפעמים נראה
שהמראה משיגה אותי.
כל ההבדל בין פנים לחוץ.
מי מביט במי?
פיסת זכוכית קרה.
מראה.
פעם עוד תראי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קוץ יקר, האם אתה באמת חושב שיש צורך שתסביר את עצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כנראה שאתה צודק. אולי פשוט פיספסתי משהו. אני עוד אנסה שוב. (אבל בשביל מה הכעס?) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דנדן יקרה :) עוד מישהו? אני אשמח לשמוע תגובה גם ממי שלא הבין קודם. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק לחלוטין. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דו-שיח חביב... מנסה שוב - זה הדבר הראשון שלך שאני קוראת, ולמרות שזה נחמד (ואין לי שום מושג מה ניסית להגיד בזה), אני חושבת שזה יותר מתאים להקרא "פרוזה", ולא "שירה". [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף! יש עוד סיפור בדיוני בצורה... הסיפור חמוד מאוד. הסוף קצת פתאומי מדי לטעמי, והמעבר בין הווה לעבר קצת צורם מדי פעם במהלך הסיפור, אבל לא משהו טרגי. ו... אני לא אהיה אכזרית ואומר ש"זה מזכיר לי" (והמבין יבין...) [ליצירה]
- [ליצירה] נ-ה-ד-ר ! פשוט יצירה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זאת תגובה מפגרת, אבל זה פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מורגן, זה מצויין. גם אני מצטרפת למחמאות. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה נכון. באמת צריך לעשות את זה פחות. ומסכימה עם ערוגה - גם לדעתי הרעיון לא ממוקד מספיק. [ליצירה]
תגובות