אל תאיר לי
את הרגשות
אהבתי
יותר כשהיה
חשוך
ולא ראיתי
אותך
ביניהם וביני
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה עצוב מאוד שכתוב יפה. יפה שזה עצוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן, החושך מסייע בקרבת הלב, מפני שאז לא רואים את הפנים ולא את הגוף שחוצץ וניתן אולי לחוש את שתי הנשמות או הלבבות המתאחדים זה עם זה... יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. טב מאוד בקריאה שניה. [ליצירה]
- [ליצירה] אווצ' קצר ולקולע. עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] את אוהבת אותו או את הרגשות? אני בכל אופן אהבתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנות הציטוט... אני רואה ששנינו משתנים- ולטובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה כ"כ יפה. נגע בי חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אכן כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי, האם קוראים לה נוגה? אשמח להסבר, שי- לגבי המילים המודגשות ובכלל- עושה רושם של כתיבהאסוציאטיבית מתוך סיטואציה רגעית. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מרגישה בקבוצת תמיכה, אבל אם יש בכך מן הקבוצה התומכת- זה רק לטובה, אז הנה אני מנסה לשלוח חיזוקים ותמיכה ללא סייג ולומר כי על אף ולמרות הכל, מתגברים וזה עובר- גם בלעדיו... רק שזה לוקח זמן, ה-מ-ו-ן זמן... ותודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה יפה ביותר, עדינה ומרגשת, נוקבת ומלטפת-מקסים. אינני בטוחה שאפשר לכתוב/להגיד" "הלעד" והייתי מציעה לבדוק זאת ואולי לשנות ל"האם לעד"... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית האחרון- הוא יכול להיות יצירה בפני עצמו, עם קצת עיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! תמונה יפייפיה!!! זוית הצילום, התאורה (והילדה) פשוט מקסים! [ליצירה]
תגובות