אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
----
אכן, החושך מסייע בקרבת הלב, מפני שאז לא רואים את הפנים ולא את הגוף שחוצץ וניתן אולי לחוש את שתי הנשמות או הלבבות המתאחדים זה עם זה...
יפה !
[ליצירה]
אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
קבל את התנצלותי הכנה, ואת רגשי תודתי על התגובה האוהדת :)
ושוב- אם תזכר בשיר- תכתוב לי... אני אשמח :)
[ליצירה]
[ליצירה]
סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע...
אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה?
המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל...
[ליצירה]
תודה על התגובות, אני מרגישה שחלקן לאממש ממוענות אליי, מבחינתי הטריגר ליצירה ומה שהביא אותה לידי ביטוי היה מציאת הגופה של הילדה ובעיקר העובדה, כי איש מבני משפחתה לא דרש את גופתה לקבורה, ועם זאת, יש בשיר הזה גם מעבר למקרה העצוב והטראגי הספציפי הזה, הכאב הזה התחבר למלא מקומות אחרים, כמו שהיטיב joy לתאר.
תודה.
תגובות