אל תאיר לי
את הרגשות
אהבתי
יותר כשהיה
חשוך
ולא ראיתי
אותך
ביניהם וביני
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה עצוב מאוד שכתוב יפה. יפה שזה עצוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן, החושך מסייע בקרבת הלב, מפני שאז לא רואים את הפנים ולא את הגוף שחוצץ וניתן אולי לחוש את שתי הנשמות או הלבבות המתאחדים זה עם זה... יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. טב מאוד בקריאה שניה. [ליצירה]
- [ליצירה] אווצ' קצר ולקולע. עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי) [ליצירה]
- [ליצירה] את אוהבת אותו או את הרגשות? אני בכל אופן אהבתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] המבנה המיוחד בתחילה- כאשר לא נחרזו המילים הראשונות בכל שורה, שהן סיומה של השורה שקדמה-הקשה על הקריאה, אך מרגע שהושלם והמשקל התאזן עם הצליל, נוצר יצירה מופלאה מרגשת מעצימה ומשורה לשורה מתעצמת כמו כדור שלג גדול, עד לשיא. נפלא1 הזכיר לי מבנה של קינה או פיוט עתיק. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! זה מרגיש יותר כשיר מהסתיו שבך מאשר האביב... הייתי מורידה את ה-ל' בשורה האחרונה, לאמור: "עת תבוא" במקום "לעת תבוא"... [ליצירה]
- [ליצירה] יופי צרוף! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות. אם חשבתי עליו הרבה לפני? לא יודעת, זה פשוט תחושה שיצאה ובאה לידי ביטוי פתאום. וזה היה מזמן, לפני יותר משנה. נחמד שפתאום נזכרים ביצירות מהעבר.... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה- וביצוע שלא נופל ממנו :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, שי- זה כ"כ יפה!!! איך השתנתה הכתיבה שלך והיא רק משתבחת! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- די, באמת נו, תפסיק... חיוך הזדהות :) רק טוב שיהיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'... [ליצירה]
תגובות