אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
----
אכן, החושך מסייע בקרבת הלב, מפני שאז לא רואים את הפנים ולא את הגוף שחוצץ וניתן אולי לחוש את שתי הנשמות או הלבבות המתאחדים זה עם זה...
יפה !
[ליצירה]
אווצ'
קצר ולקולע.
עדיף ללכת עיוור בתלם ולא לדעת מה יש בו... ככה זה יכול להראות בהתחלה, או כשרוצים להעלות זכרונות. אבל אח"כ אתה מעדיף את הרגע בו נוכחת לדעת שהתלם בו אתה הולך.. אחר הוא. (לפחות לדעתי)
[ליצירה]
הכתיבה יפה, התוכן לא לגמרי ברור...
לא מצאתי את שילוב המזרח והמערב, רק את המערב- בתיאור השוט השועל והגבר....
שי- פרט הגדם נמק והסבר!
אם כי יש בזה משו יפה, אפשר להתחבר משיר זה לכל מיני כיוונים ודברים, ואולי זו בעצם המשמעות של שיר טוב, שלא כובל אותך למשמעות צתוכנית בודדת ומצומצמת...
[ליצירה]
לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע...
באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל.
[ליצירה]
חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה-
כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי.
אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך.
זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!!
איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש.
נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי...
תגובות