לרחלי. ערבבתי חצי צנצנת סוכר בקפה, אך גם זה לא עזר. מרירות חלפה באפי שוקעת בנימים ארוכים של שלווה. כבר כמעט שכחתי איך נראת השמש אחר הצהריים. ישבתְ ליַדִי מורחת שוקולד על פריכית רכה צוחקת לקול שירַי. משקפייך חדשות עד לכאב מכפות על רגשותיי. לא טעמתי, אמרתי לך מטיפת השוקולד שרצית להכניס לפי, מר לי. ניסית לשתוק אותי לחפות עלי בחיוך אווילי- - נו, קחי טיפת שוקולד, תראי מה זה יעשה לך. ואני ידעתי, שאם ארים ידיים אפול במשאלת ליבי הכמוסה. אפילו ירח-דבש לא ישמח את ליבי. .