חלומות, וורודי פנים, באים אלי, עוטפים אותי במעטפת נעימה, בחום, בהוקרה העולם סביבי מתרחק, בערפל מסתורי והילה שלווה נמשכת עלי, כמן חוטי זהב דקיקים הסובבים אותי ללא הפסק. מנגינה עריבה ומתוקה נשמעת ליד אוזני, מתקרבת, מתרחקת, במן סלסול אופקי, מרגישה את רגלי מוליכות אותי אל על, גופי רפוי, עיני עצומות, והזמן, כאילו עוצר מלכת. -- לפתע, נשמעים קולות מבחוץ, מהעולם שאיננו, לא רוצה לחזור אני לוחשת רוצה להשאר במקומי, בשלווה האינסופית, ביופי הקסום,באשליה. אך הם שוב נשמעים, ביתר חוזקה, לא מרפים. עצמתי עיני, ליבי פסם מלכת, מציאות קרה טפחה על פני בלי רחם, עולם סביב מתקרב אלי באיום חוטי הזהב, הדקיקים, נקרעים אחד אחד. המנגינה נפסקת ברגע קט. רגלי חוזרות, כבדות, לקרקע המוצקה, למציאות. חלומות, כהי פנים, עוזבים אותי, ברפיון האשליה, נמוגה. עיני נפקחות. --- היו אלה הדקות הנפלאות בחיי. יום רודף יום, שעה אחר שעה, ללא הפסק. החיים ממשיכים במסלולם. והשינוי. מתי יבוא השינוי המבורך? מתי הגלגל יסתיים סיבובו? ואני עוד מחכה.