דב- מה קרה? למה זנחת את הכיסוי? את השיר הזה, צריך לקרוא כמה פעמים, כך עשיתי ולעניות דעתי כדאי להוריד את השורה השניה- "וידידו", זו נראית, בעיני, מילה לא קשורה להרגשה של השיר, מילה שקצת הופכת את השורות-זו שלפניה וזו שאחריה לילדותיות, במקום לדרמטיות ומלאות משמעות...
תחשוב על זה,
איה :)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
דב- מה קרה? למה זנחת את הכיסוי? את השיר הזה, צריך לקרוא כמה פעמים, כך עשיתי ולעניות דעתי כדאי להוריד את השורה השניה- "וידידו", זו נראית, בעיני, מילה לא קשורה להרגשה של השיר, מילה שקצת הופכת את השורות-זו שלפניה וזו שאחריה לילדותיות, במקום לדרמטיות ומלאות משמעות...
תחשוב על זה,
איה :)
[ליצירה]
ואו, זה גדול:
בָקעה נגינתי
לא זִמרה מעולם
זִמרת חֵי דְווַאים
עוד נישאת מעוּלם
מריר עיתי
ומט אֵפֵר ודם
תימח מאיתי
תומתי
בתיתם
כמה קשה להוציא את המנגינה בתנאים כה קשים של אפר ודם. ויחד איתה יוצאת תומתו של הדובר ב"תיתם"
מקסים!
[ליצירה]
משוב + מסר
כל כך פיוטי. מעביר את המסר בשיר נפלא!
ולחברים שכותבים בצורה - נסו לכתוב משובים. לחברים שלכם לכתיבה. כך יווצר שיח יוצרים אמיתי והאתר יפרח!
חבר מביא חבר
שיר מביא שיר
:-)
[ליצירה]
--
המלצה!
בשיר זה את מתארת את כל הדברים הרומנטיים שהאהוב מביא:
כוכבים
לבנה
שושנה
רוח מלטפת.
והנה, את מגלה שכל אותם דברים הנם בעצם חרב פיפיות, הם פשוט קמלים והולכים, לא נשארים בעינם, הם מזוייפים, אינם אמיתיים בעינייך.ואיתני הטבע שהם השמש והגשם אשר באופן רגיל מביאים ברכה לעולם ולבן האנוש הופכים ומקצינים וגורמים אך סבל.
את מגלה שרק הדמעות והכאב נשארים, וזה לא מוסיף לך מנוח.
תגובות