וּפֵרַשְתִי כְּנַפַי אֵלֵיךַ
נפשי סדוקה וכפופה
מעל המרחקים שעברו תחתיי
עוד רפרוף
אחרון
להגיע
לקן
ואם תראה פעם
ציפור נודדה, אפורת כנף ועייפת עיניים,
תדע שזו אני,
ציפור קטנה מחפשת יד.
החן של שיר זה מדהים, והעדינות שלו עוד יותר...
במיוחד נהניתי מהביטויים ומהצירופים המיוחדים.
"נפשי סדוקה וכפופה
מעל המרחקים שעברו תחתיי" -
יש כאן מין פרדוקס. דבר נהיה כפוף (וסדוק) עקב המשקל הרב שנושא על גבו, אך כאן הציפור נכפפת עקב המרחקים הרבים וה"כבדים" שעברו תחתיה. אומנות ראויה לשמה.
"ציפור נודדה" - ממש אהבתי את הביטוי.
אני מתבייש בכך שהגעתי כ"כ מאוחר...
תודה!
אני צפור מתה,
ציפור אחת שמתה.
צפור עוטה מעיל אפור.
בלכתי, לץ מפטיר לעומתי.
פתע אפפתני שתיקתך-
חי עולמים.
בשוק שוקק עוף מת ישיר-
רק אתה קיים.
בשוק שוקק מדדה ציפור עם שיר
נסתר.
(זלדה)
[ליצירה]
החן של שיר זה מדהים, והעדינות שלו עוד יותר...
במיוחד נהניתי מהביטויים ומהצירופים המיוחדים.
"נפשי סדוקה וכפופה
מעל המרחקים שעברו תחתיי" -
יש כאן מין פרדוקס. דבר נהיה כפוף (וסדוק) עקב המשקל הרב שנושא על גבו, אך כאן הציפור נכפפת עקב המרחקים הרבים וה"כבדים" שעברו תחתיה. אומנות ראויה לשמה.
"ציפור נודדה" - ממש אהבתי את הביטוי.
אני מתבייש בכך שהגעתי כ"כ מאוחר...
תודה!
[ליצירה]
יפה מאוד.
(ודווקא בגלל שאני חושבת שיפה אז בא האבל)
הייתי מורידה בבית השלישי את "את ספריי" כי הוא מאריך מידי והופך את הבית למעט מיגע.
וכן הייתי מוסיפה עוד שורה או שתיים לבית האחרון כי איכשהו הוא לא מסתדר לי עם הזרימה של כל השיר.
[ליצירה]
הרעיון מאוד יפה, אבל יותר מדי 'ו' החיבור. כדאי לנסות להוריד\להחליף אותם.
כמו כן הייתי מנסה לתמצת, להוריד מילים מיותרות.
זה ילטש את השיר ויעצים אותו (לעניות דעתי...)
בהצלחה!
[ליצירה]
מסכימה עם נשמת כל חי.
אבל אהבתי (הבנתי...) את הרעיון. ויש לומר כי גם מהצד הנשי הרבה פעמים מרוב חומות הגנה אנו לא מרשות שיביטו בפנינו ונחרדות מכל השתקעות בפנינו...
(מניסיון...)
תגובות