דמעותיי הן כמו טל
של ערבים קרירים.
מופיעות זעירות, שקופות, חסרות טעם
ונעלמות במהירות.
נספגות אל תוך הנשמה.
וכשאתה רואה אותי בבוקר
אין לך מושג
שרסיסי הטל גועשים בתוכי
באדווה חרישית.
אתה רק רואה את העיניים
היבשות, האדומות
ומתרץ לעצמך
בתואנה זולה כלשהי.
מצחיק,
שגם העיניים שלך
אדומות לפעמים.
תגובות