וכמה שאנחנו נתקהינו
אלוקי הרוחות
גלגלת אותנו כסנה יבש ומכומש
על פני ההרים האלה
אש העקידה שהצתת בנו פעם אחר פעם
כבר אינה שורפת,
רק מכבה עוד עצב
ליבנו יבש ונשר גם הוא בין המדרכות
ומתגלגל ברחובותינו עם רוח עוברת
פנינו סדוקות כאדמה הכבושה
תחת רגלינו
מצפים לגשם,
אלוקים.
תגובות