עכשיו אני יודעת
נפתרה התעלומה
"ואם רק יידע?.. ואם רק לי חיכה?..."
ואין עוד "מה אם?" ו-"אולי?"
התשובה כבר ניתנה
עכשיו אני יודעת
עכשיו אני חופשיה
איך ירגיש עורו בקצוות אצבעותיי,
והאם שפתיו רכות לנשיקה?
עכשיו אני יודעת
שלעולם לא אדע
אלמונית פלונית
-
אין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל תמיד הצלחתי להרוס את הבצק...:-)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי עדיף שלא תדעי... כי לו ידעת ודאי היית מצטערת על כך שיודעת את, ולא היית זוכרת איך היה זה כשלא ידעת.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אדע לעולם-כי שאלתי וקיבלתי תשובה והאם עדיף לא לדעת לעולם,או לדעת ולאבד זו שאלה קשה. יותר קל לא לדעת מה הפסדת... [ליצירה]
- [ליצירה] לויודעת למה החלטת שלא תדעי לעולם, אבל גם אם לא תדעי לגביו, את עוד תדעי לגבי אחר. היי סמוכה ובטוחה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה זה קורה כל פעם מחדש, ואולי זאת הפעם האחרונה? אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] ... קראתי פעמים ואני לא בטוחה עדיין שהבנתי בדיוק את כוונת המשוררת,אבל בכל מקרה השיר יפה ונוגע. ואפילו אם תתגעגעי אליו-שלא תדעי עוד כאב... [ליצירה]
- [ליצירה] :-) ענק. לשנן ולפעול לפי ההוראות... טוב לא ממש,אבל זה בהחלט מתאים להרבה מהיצירות שמסתובבות פה,וגם אני נופלת בקטגוריה... וואי,צריך להתחיל לחשוב איך להיות יותר מקוריים... [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה קטנה... מסקנה שגם אני הגעתי אליה... אבל מה שמטריד אותי היא הסיבה:האם היית נמצאת באותו המקום כי את רוצה,או בגלל שכל מקום אחר הוא לא נודע??? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון... תמיד אנחנו השופטים הכי גרועים ומקשים על עצמנו. אם היינו נותנים לעצמנו את החופש שאנחנו נותנים לאחרים, לטעות,להתרגז,לאבד שליטה ויודעים לקחת את זה בפרופורציה המתאימה,אז היינו הרבה יותר שקטים. זו גם המסקנה אליה גם הגעתי אחרי 20 וכמה שנות חיים... [ליצירה]
- [ליצירה] :-) אוי,זה כל כך יפה וכל כך מקורי. נראה לי שכל בחורה שקראה את הקטע הולכת לאמץ את הגישה. אין ספק שהבחור מוכשר. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה על השמאלץ אבל זה מזכיר לי שיר של ונסה ויליאמס "How can you give your love to someone else,and share your dreams with me" תמיד יש את אלה שבאים לבכות להם,אבל כשהכל בסדר הם נישכחים בצד. מצד שני יש את אלה שנשארים בצד כשהכל רע,וכשנרגעים נזכרים בהם שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אדע לעולם-כי שאלתי וקיבלתי תשובה והאם עדיף לא לדעת לעולם,או לדעת ולאבד זו שאלה קשה. יותר קל לא לדעת מה הפסדת... [ליצירה]
- [ליצירה] למתקרבת: אם תבחני את היצירות כאן באתר,גם בלי להכיר את היוצרים, תגלי ש-90% נכתבו מפרי דמיונם החופשי. את לא צריכה לעבור חוויה בשביל לתפוס אותה,יש כאלה שעושים את זה הרבה יותר טוב מאחרים-לכתוב על משהו שהם מעולם לא חוו,ויש כאלה שלא יודעים ולא מצליחים להעביר את ההרגשה. קחי לדוגמה את רוב השירים על אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה בעצב שה כן כך? למה קיימים כל כך הרבה שירים עצובים שכן מצליחים לדקור בלב ולהעביר את התחושה כל כך טוב? למה זה לא אותו הדבר עם תחושת השמחה והאושר? אולי יותר כל להזדהות עם הכאב,וזה רגש יותר מכר ושכיח? [ליצירה]
- [ליצירה] :-) טוב,בסופו של דבר מדברים על במבה. מכאן נובעת המסקנה שכל האמצעים כשרים... מצחיק וטוב :-) [ליצירה]
תגובות