לאורך השדרה,
מול נחשולי תכלת,
שורת דקלים ברוח נַפנַף.
החמה,
באורה ממעל זוהרת;
השחר לוהַב.
עם בוא האביב רביבי מלקוש,
מנמרים פני עוברי אורח.
בשדות ירק, מזרע לוהט.
הרקיע מתבהר
ושל ים עוטה אדרת,
מעל השדרה שעץ דקל לופת.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראיתי אותו גם בתפוז. ב"נפנף" אתה מתכוון לדברים הזה שמנפנפים בו על מדורות? ויש בעיה רצינית עם הסדר של המילים במשפטים האחרונים... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הגם שלא הבנתי את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מה רצית לומר? והסוף נוראי. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא לא! זו שפה חדשה, נשמתי. תכניסי לבלנדר ותראי מה יוצא... [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: נַפנַף במילה נַפְנַף, התכוונתי ללדקלים שכפותיהם מתנפנפים ברוח. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל - זה לא חוכמה לקחת כמה מיליפם עם מכנה משותף רעוע ולשים אותם במשפט אחד. צריך גם קשר לוגי תחבירי נורמלי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר בכללותו טוב, הבעיה היא המשפט האחרון שקצת מסרבל את סוף השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוח נפנף... אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים. פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק: "נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!" ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה... הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לזה הכוונה התכוונתי, לא לשֻדוף, אלא לשַדוף. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לידיעתך בין הפרטיזנים, היו גם לא מעט סובייטים. דבר נוסף, רק הודות לברית-המועצות הושג הניצחון; זאת, כמובן, בלי להמעיט בערך תרומתן לניצחון, של יתר בעלות ברית. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה עם החלק הראשון של תגובתך, אני מסכים בהחלט; אולם, לגבי חלקה השני, אני רוצה לומר, שא)לא כל הפלסטינים מעוניינים בהשמדתנו. דבר שני, יש להבין, שאנחנו בעצמנו, נושאים באשמה על יחסו של העולם הערבי לישראל. אנחנו גירשנו אותם ב-48; אנחנו מפלים אותם בגלל יהיותם פלסטינים; אנחנו מתעקשים על המשך הכיבוש. אז אם מישהו צריך להכות על חטא, אז אנחנו צריכים לעשות כן ראשונים. [ליצירה]
- [ליצירה] לרדף שיח מה שכתבת על כך, שכאילו בעצמי כתבתי ערך עליי בויקיפדיה - זאת השמצה והוצאת דיבה לשמה. יהיה הרבה יותר חכם, אם תיכנס לערך עליי, ותשתתף בדיון על הצעתו של פלוני למחוק אותי משם. [ליצירה]
- [ליצירה] לנמישה! לידיעתך! דברייך, על כך, שכאילו, לא אני מחבר את שיריי, אלא תוכנת מחשב עושה זאת במקומי, זאת השמצה ועלילת דם! חוץ מזה, אינני מוציא לאור. [ליצירה]
- [ליצירה] בושת וחרפה לממשלה הזו לגבי אמירתך: כבוד! לממשלה המטומטמת ואכזרית הזו, רצוני להעיר, כי לא עלינו ממשלת זוועה כזו, הפוגעת בעניים וקשי יום, כדי שיהיה לה כסף לנהל מלחמות נגד פלסטינאים. גם אני פגוע ממשלת זדון הזו; לכן, אל לך לשיר הלל לכנופיית בריונים, ברשותו של רב - הקצבים ונותן חסות לשחיתות בניו. בושת וחרפה, לבוחר הישראלי, הן משמאל והן מימין, הנותן ידו לדוקטרינה הציונית של השלטון הישראלי; דוקטרינה, שפירושה - שיעבוד לצמיתות למלחמות ולשפיכויות דמים. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שירה אישית למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! מדובר במילה ארמית, שנכנסה גם לשפה העברית ושמשה בה, בעיקר בימי המשנה והתלמוד. לכן, על אף שמדובר במילה ארמית, היא בכל זאת מהווה חלק מעברית. [ליצירה]
תגובות