לאורך השדרה,
מול נחשולי תכלת,
שורת דקלים ברוח נַפנַף.
החמה,
באורה ממעל זוהרת;
השחר לוהַב.
עם בוא האביב רביבי מלקוש,
מנמרים פני עוברי אורח.
בשדות ירק, מזרע לוהט.
הרקיע מתבהר
ושל ים עוטה אדרת,
מעל השדרה שעץ דקל לופת.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ראיתי אותו גם בתפוז. ב"נפנף" אתה מתכוון לדברים הזה שמנפנפים בו על מדורות? ויש בעיה רצינית עם הסדר של המילים במשפטים האחרונים... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, הגם שלא הבנתי את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] מה רצית לומר? והסוף נוראי. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא לא! זו שפה חדשה, נשמתי. תכניסי לבלנדר ותראי מה יוצא... [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: נַפנַף במילה נַפְנַף, התכוונתי ללדקלים שכפותיהם מתנפנפים ברוח. [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל - זה לא חוכמה לקחת כמה מיליפם עם מכנה משותף רעוע ולשים אותם במשפט אחד. צריך גם קשר לוגי תחבירי נורמלי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר בכללותו טוב, הבעיה היא המשפט האחרון שקצת מסרבל את סוף השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוח נפנף... אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים. פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק: "נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!" ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה... הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי סלון מזל בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתך מעידה רק על בורותך בהיסטוריה, כי על אף היסחפותו של העם הגרמני אחרי נאצים, הוא מעולם לא היה עם דפוק, אלא דווקא, עם מאוד תרבותי ומפותח. [ליצירה]
- [ליצירה] לדיק לוש נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לסוערה! דרך - אגב, זאת לא הפעם הראשונה, שהכתבות עליי מופיעות בשבע. וחוץ מזה, יש גם עיתונים אחרים, שכותבים עליי, כולל בערבית. [ליצירה]
- [ליצירה] לרן התכוונתי, לאֳפַרִים - אחו; שדות מרעה ירוקים. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אני עושה בישראל? שאלה טובה. הייתי שמח לעוף מפה לכל הרוחות, כדי לא להיות בתופת המחורבנת הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל מבקרי - השקפותיי הכלכליות רצוני, לומר שוב ושוב, כי המאבק, שאוכלוסיות שונות בארץ, מנהלות כנגד הגזירות הכלכליות של הממשלה, הנו מאבק צודק. וההשקפות שלי בעניין זה, גם הן צודקות ומבוססות על מדע מרקסיסטי - לנינאי, שאני אישית, מזה די הרבה שנים,נאמן לו. לכן, אל תחשבי, כי מצצתי מהאצבע, את הדברים שבשמם אני מדבר. ולגבי הטענות, שכביכול הדעות מסוג דעותיי עברו מהעולם, אז עובדה, שיותר ויותר אנשים, מתחילים לגלות התעניינות מחודשת ברעיון הקומוניסטי, כמובן תוך למידת לקח מהעיוותים שקרו בתקופה הסובייטית. ותאמיני לי גברת בערוגה, יעבור מעט מאוד זמן, ותביני, כי הרי צדקתי! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא נמאס לי! שמע, לא משנה! הדברים, שאותם אני כותב, אינם שטויות, אלא קריאה להסתכל בעיניים של המציאות. ולגבי סלידתך, לויקי כנפו על זה שהתחבקה עם ערביות, אז בכך, חשפת את פניך שהן פני גזען מאוס, שאינו מבין שהבעיות של אימהות יהודיות, אלה גם בעיות של אימהות ערביות וכל אם אחרת, ללא קשר למוצא שלה. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] הכל אמת לאמיתה! אכן, כל מה שאביב וסתיו כתב עליי, הנו אמת לאמיתה, כי אכן אני אספן הגלויות בין הגדולים בארץ; כמו - כן, לפני קרוב לעשר שנים, שבתתי רעב מול עיריית באר - שבע, במחאה על סירוב העירייה לאפשר לי הקמתו של המוזיאון לגלויות ונגד הקיפאון בפיתוח התרבות בארץ. בתודה! ירושלמי [ליצירה]
תגובות