אני לא אשתמש במילה בה רציתי להשתמש מלכתחילה כדי להגיב על השיר.
פתיחת שפתיים חופשית לאדם אחד היא סתימת שפתיים לאחר.
לא, לא תוכל להוביל מצעד גאווה ולהגיד שאין זה פגיעה בסובב אלא חופש ופתיחות. זכותי, הרי, למחות שאין להם רשות "להציג" את דעותיהם ברבים, בארצי - בארצם. כמו שגנב גונב ורוצח רוצח, אותו מצעד הוא פגיון בנשמת האומה, לדעתי, במיוחד כשמצרפים אליו את אומות העולם. הלא חלק מ"חופש הביטוי" הוא ההתנגדות לחופש הביטוי...
היה פעם אחד בתל אביב שהפגין נגד אותו מצעד, ביחידות. באו אליו אנשים "רגילים" מהרחוב וביקשו ממנו שיפסיק לאלתר מכיוון שת"א היא עיר פתוחה הנותנת ביטוי לכל גווני אדם וסטיותיו.
פרדוקס, מה?
חבל. בפעם הבאה, אל תיכנע לסיסמאות מערביות שהופכות אותך לטמבל בעל מעמד גבוה.
[ליצירה]
אני לא אשתמש במילה בה רציתי להשתמש מלכתחילה כדי להגיב על השיר.
פתיחת שפתיים חופשית לאדם אחד היא סתימת שפתיים לאחר.
לא, לא תוכל להוביל מצעד גאווה ולהגיד שאין זה פגיעה בסובב אלא חופש ופתיחות. זכותי, הרי, למחות שאין להם רשות "להציג" את דעותיהם ברבים, בארצי - בארצם. כמו שגנב גונב ורוצח רוצח, אותו מצעד הוא פגיון בנשמת האומה, לדעתי, במיוחד כשמצרפים אליו את אומות העולם. הלא חלק מ"חופש הביטוי" הוא ההתנגדות לחופש הביטוי...
היה פעם אחד בתל אביב שהפגין נגד אותו מצעד, ביחידות. באו אליו אנשים "רגילים" מהרחוב וביקשו ממנו שיפסיק לאלתר מכיוון שת"א היא עיר פתוחה הנותנת ביטוי לכל גווני אדם וסטיותיו.
פרדוקס, מה?
חבל. בפעם הבאה, אל תיכנע לסיסמאות מערביות שהופכות אותך לטמבל בעל מעמד גבוה.
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
[ליצירה]
לאסף
לא מצאתי את השגיאות עליהן הצבעת לי; בכל אופן ייתכן שלא שמתי לב. ולגבי הטבע האנושי, אז אכן, יש דברים שאולי מנוגדים למצב כפי שהוא היום, אך כידוע, תודעת האנשים משתנה עם השתנות ההוויה בה הם חיים.
[ליצירה]
לגבי שאלותיך
לדייט - פירושו: להכפיש; להשמיץ; להוציא שם רע למישהו.
לגבי החלפתי בין קובוץ לשווא, אז עשיתי את זה מטעמי חריזה.
השיר מכוון לאלה הנוטים להמעיט בתרומתה של ברית-המועצות לניצחון על האוייב הנאצי, שלמרבה צערינו, אנשים כאלה, מצויים בכל העולם.
ולגבי, מה שאתה מכנה "הכיבוש הסובייטי", אז נכון, ברית המועצות עשתה לא מעט שגיאות בעת כינון השלטון הסוציאליסטי במדינות מזרח-אירופה, אל זה לא היה כיבוש! זה היה שחרור, שהביא לכינונם של משטרים סוציאליסטיים בתמיכתם של המונים.
[ליצירה]
לגבי שמש לוהט
אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי.
ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות.
[ליצירה]
לא השוותי את המדינה
לא השוותי את המדינה לבית - בושת, בגלל המצב הכלכלי או מושחתות השלטון. השוואתי זו, באה בעקבות סחר בנשים, שכאן בארץ, מתנהל בקצב מסחרר ביותר.
לדעתי, כל עוד בשטח המדינה מתנהל דבר מחורא כזה, לגיטימי לקרוא לה: בית - בושת ישראל.
בברכה!
[ליצירה]
לגבי המרד הערבי הגדול
תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי.
נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48.
[ליצירה]
לגבי שירה אישית
למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית.
בברכה!
[ליצירה]
אני לא אנטישמי
היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל.
תגובות