הסיגריה ההיא שלא עישנתי
זה שני ירחים
חורכת את אצבעותי,
את שפתי,
את נשמתי.
מזכירה לי
מי רציתי להיות
ומי אני עתה
שריד מפוחם, מעלה עשן,
של רצונות גדולים,
של מאווים.
כלנית אבן
-
בת 30. סטודנטית לתואר שני. גרה במרכז הארץ בשכירות.
כותבת את עצמי לדעת מאז שאחזתי בכלי כתיבה לראשונה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לנושא אלומותיו קצת קשה לי להבין איך אפשר להיות תומך נלהב של קומוניזם ובה בעת להיות מתנגד למשטרים טוטאליטריים. הואל נא להאיר את עיניי. וחוצמזה, למה היה לך חשוב לכתוב שאני תאבת בצע? אתה מכיר אותי? יודע עלי דבר וחצי דבר? ככה אתה תמיד מלעיז על אנשים שלא חושבים כמוך? יורד עליהם בצורה קטלנית וחושב שבזאת יסתתמו טענותיהם?! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה. אהבתי. עם זאת "תשכונה" ותמחשב" אינן מילים. אולי "את השכונה" ו"את המחשב". ואגב, אומרים חנוכת הבית, ולא חלוקת הבית. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי חושבת שצריך לנסות לתרגם אותו בארבע שורות, כמו במקור.. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פרגים it takes one to know one [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לך פעם שאת טובה? וואו. את טובה. מצטרפת לחתלתול ולמפצע. שכוייח! [ליצירה]
- [ליצירה] למיטב ידיעתי גרב זה בזכר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה כזה גלי עטרי "בנות, אתן שוות", שכזה. חביב [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים מחייך? מסופקני. כך או כך אין ספק שזו כותרת יומרנית-מה לשיר, שאולי גורמת לקורא לצפות למשהו חזק יותר. או שזו רק אני.. ואם יורשה לי לגלוש מעט - באותה המידה שאת מרשה לעצמך להניח שאלוהים אוהב אתך, תניחי שהוא שונא אותך. אלוהים הוא לא בנאדם. אין לו רגשות. אולי זה יעזור לך להתמודד עם המחשבות שלך אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי את העובדה שגם בקריאה שניה ושלישית עדדין לא ברור אם את מדברת על הכישרון לכתוב, או לצייר, או אפילו להלחין, או שבאופן כללי את מדברת על הכישרון של אמן ראוי, שעושה את עבודתו נאמנה. מה שכן, ההתעקשות שלך על חרוזים קצת הוציאה מההקשר לפעמים. אבל לא נורא. עדיין יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי שאלה היו השירים שאני הייתי כותבת כשהייתי (אם בכלל יכולתי להיות) באמת אני. אלא שלי זה בא כל כך במאמצים, וכל כך בקושי עד שכמעט ולא בא בכלל ואם כבר יש, אז להביע את זה בכזה שיר, ובכאלה מילים, כמעט בלתי אפשרי לי. אשריך שזכית! [ליצירה]
תגובות