כל העולם, הוא בית - הסוהר;
חוקי גזָל ושוד,
בו שולטים.
המוני עם,
לכודים בין צבתות - סֶחֶט.
אחרוני פירורים,
מבין ידינו נשמטים.
מה לעשות?
אנה ללכת?!
לא הותירו לנו הרבה ברירות.
רק אש מהפכה,
כסנה בוער לוהבת,
אזיקינו תכתות.
חידה:
מי חיבר את השיר הבא:
עלו ילדי ארץ מולדת,
הגיע יום התהילה!
נגדנו הרודנות
הניפה את דגלה ספוג הדם
התשמעו, בשדותינו
את שאון החיילים העזים?
הם באים אל קרבנו
לחתוך גרון בניכם ורעיכם
פזמון:
לנשק אחים!!
התקבצו לגדודים!!
צעדו, צעדו
תנו לדם הטמא להרוות הרגבים.
[ליצירה]
חידה:
מי חיבר את השיר הבא:
עלו ילדי ארץ מולדת,
הגיע יום התהילה!
נגדנו הרודנות
הניפה את דגלה ספוג הדם
התשמעו, בשדותינו
את שאון החיילים העזים?
הם באים אל קרבנו
לחתוך גרון בניכם ורעיכם
פזמון:
לנשק אחים!!
התקבצו לגדודים!!
צעדו, צעדו
תנו לדם הטמא להרוות הרגבים.
[ליצירה]
לרן
לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים.
בברכה!
[ליצירה]
אני לא אנטישמי
היכן אתם רואים אמירות אנטי-שמיות? באמירה: עם ישרל פסיכוטי? אז יש הבדל בין עם-ישראל לבין יהודים. יהודים - זה כל בני הדת היהודית החיים בעולםף ואילו עם ישראל, לפחות, במובן העכשווי של המילה - זה רק מי שגרים במדינה ששמה ישראל. והעם היושב היום בציון - הוא באמת צבוע, ובאמת פסיכוטי. אני ממליץ לכם בחום, את ספרו של עקיבא אור: ממדינה פסיכוטית למהפכה. הספר הזה יגיד לכם את הכל, על אופיה של מדינת ישראל.
[ליצירה]
לדיק לוש
נכון, לִפְחוֹת - זה להתמעט; אולם, במקרה של יצירתי הנ"ל, השתמשתי במילה הזאת, במובן: להפיח; להפיח חיים. ועשיתי זאת, כי אחרת הייתה בעיה של חריזה.
[ליצירה]
לגבי תדמור
לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה.
חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום.
בברכה! שמואל ירושלמי
[ליצירה]
לאדיק הקפצן
שמע משהו! לא התגאתי בסטאלין, בכתבתי זאת! אלא רק הבהרתי, שבכל תקופה כולל זאת שבה שלט סטאלין, היו גם הרבה דברים חיוביים, שאסור מתוך להט ההסתה האנטי-קומוניסטית, לשכוח מהם.
תגובות