הנחרוש והנזרע!
נושאי כף - סיידים,
נצא לדרך.
שלופי חרמש,
לקרב נפסע;
נטע,
אש מהפכה לוהבת!
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- מעל - השממה, רוח רענן
- הקץ ליחס שרירותי כלפי האסירים
- בהתחולל - הרוח, מעל ציית - חֶלֶם
- הרהוריי, תחת חרמש של חצי - סהר
- כיכר הלחם - זוהרה עוד ישוב!
קשור אלי
- [ליצירה] לליאורה עם החלק הראשון של תגובתך, אני מסכים בהחלט; אולם, לגבי חלקה השני, אני רוצה לומר, שא)לא כל הפלסטינים מעוניינים בהשמדתנו. דבר שני, יש להבין, שאנחנו בעצמנו, נושאים באשמה על יחסו של העולם הערבי לישראל. אנחנו גירשנו אותם ב-48; אנחנו מפלים אותם בגלל יהיותם פלסטינים; אנחנו מתעקשים על המשך הכיבוש. אז אם מישהו צריך להכות על חטא, אז אנחנו צריכים לעשות כן ראשונים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי שאלותיך לדייט - פירושו: להכפיש; להשמיץ; להוציא שם רע למישהו. לגבי החלפתי בין קובוץ לשווא, אז עשיתי את זה מטעמי חריזה. השיר מכוון לאלה הנוטים להמעיט בתרומתה של ברית-המועצות לניצחון על האוייב הנאצי, שלמרבה צערינו, אנשים כאלה, מצויים בכל העולם. ולגבי, מה שאתה מכנה "הכיבוש הסובייטי", אז נכון, ברית המועצות עשתה לא מעט שגיאות בעת כינון השלטון הסוציאליסטי במדינות מזרח-אירופה, אל זה לא היה כיבוש! זה היה שחרור, שהביא לכינונם של משטרים סוציאליסטיים בתמיכתם של המונים. [ליצירה]
- [ליצירה] לכנפי שחר כפי שהדבר כבר קרה לי כמה פעמים, גם הפעם, יצירתי פורסמה בשירה בטעות. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן! העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה. לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא. לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו. דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק. בינתיים, זהו! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי סלון מזל בסלון מזל, לא יצא לי להיות ביום העצמאות, אולם, יום קודם לכן, בערב יום הזיכרון, הייתי בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי במועדון הגדה השמאלית בתל - אביב, שהייתי בין מארגניו; ושם, אכן קראתי משיריי לזכר קורבנות משני הצדדים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המילה: זוקר בשירים, מותר גם לשנות מילים; זאת, לשם חריזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המרד הערבי הגדול תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי. נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48. [ליצירה]
- [ליצירה] אינני מקבל עמדה כי השיר גרוע. לדעתי, השיר, הנו מוצלח ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
