בְּלֵייז חָתוּל בֵּן שֶׁבַע © ליאורה ברנשטיין 20.5.04 למאיה וללירן, אהובותיי בְּלֵייז חָתוּל בֵּן שֶׁבַע אוּלַי זֶה כְּמוֹ מֵאָה - כָּל יוֹם בִֹּשְעֹות הַבֹּקֶר יֵשׁ טֶקֶס בַּמִּטָּה עוֹלֶה עַל הַמִּזְרוֹן - מִשָּׁם אֶל הַכָּרִית - מַשְׁקִיף מֵהַחַלּוֹן לִרְאוֹת פַּת שַׁחֲרִית שֶׁל צִפּוֹרִים וּבְנֵי כָּנָף ֹשֹוכְנֵי עוֹלָם הַבָּר בְּאֹרֶךְ רוּחַ מַמְתִינִים לְלֶחֶם הקִיבָּר. מִתַּחַת אֶדֶן הַחַלּוֹן נָח לוּחַ עֵץ יָשָׁן עַל מְרֻבָּע מִפַּס בַּרְזֶל; הָיֹה הָיָה מַזְגָן. כָּעֵת תּוֹמֵךְ בְּקַעֲרִית שֶׁאִמָּא פֹּה הִצִּיבָה, כָּל בֹּקֶר כַּאֲשֶׁר תִּזְכֹּר תִּגְדֹּשׁ אוֹתָה בְּדוּרָה. וְזֹאת הָאֵם גַּם בַּת אֱנוֹש שָׂפָה לָהּ עֲתִירָה, יָדַיִם לָהּ עִם אֶצְבָּעוֹת וְכֹשֶׁר יְצִירָה. שָׁפַר עָלַיו מַזָּל שֶׁל בְּלֵייז שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵם כָּזֹאת הַקַּשּׁוּבָה לִרְצוֹנוֹתָיו, תּוֹמֶכֶת בּוֹ מְאֹד. כש"צִפּוֹרִים " קוֹרֵאת הָאֵם "בּוֹאוּ לִבְּלֵייזִי, כָּאן," חוֹלֵף בּוֹ רַעַד מִקָּצֶה זָנָב עַד לַשָּׂפָם. גּוּפוֹ נֻקְשֶׁה מֵרֹב עֶרְגָּה זְנָבוֹ צוֹבֵר תְּגוּבָה יַצְלִיף בּוֹ שְׂמֹאלָה וְיָמִין אָזְנָיו שְׁטוּחוֹת לְמִתְקָפָה וְאִמָּא מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ בְּחֵן וָהֲנָאָה לַטֵּלֵוִיזְיָה לֹא זְקוּקָה כְּשֶׁיֵּשׁ כָּזוֹ תְּמוּנָה. לֹא גִ'יאֹוגְרַאפִיק, וְלֹא דִּיסְקַאבֵרִי, נוֹפִים מְרֻחָקִים כְּשֶׁמַּר בְּרִיאָה וּגְבֶרֶת טֶבַע פֹּה מִתְחַנְחֲנִים. וּבְּלֵייז יוֹדֵעַ טַעַם עוֹף אַךְ כָּאן הוּא לֹא יִגַּע, מִלְּבַד זֹאת, הֵן אָכַל הַיּוֹם, כְּרֵסוֹ כְּבָר מְלֵאָה. אֶלָּא שִׁעוּר בִּלְמִידָה, הִתְבּוֹנְנוּת קְרוֹבָה, בַּמְּשׁוֹרְרִים הַטְּעִימִים כַּמָן לַאֲכִילָה. זְכוּכִית חוֹצֶצֶת בֵּינֵיהֶם וְהַיּוֹנִים הוֹמוֹת, הָרֹאשׁ יָמִינָה מְסִבּוֹת בְּעַיִן שְׂמֹאל בּוֹהוֹת. כָּעֵת הָרֹאשׁ לִשְׂמֹאל נָעוֹת בְּעַיִן יָמִין רוֹאוֹת אֶת פְּנֵי הַבְּלֵייז הַשּׁוֹקְקִים עֵינָיו הַלּוֹהַטוֹת...... וּמִמֵּיטָב כְּרִיעוֹתֵיהֶן יַצִּיגוּ לוֹ תְּנוּחוֹת לְמַעַן יָיטִיב לִלְמֹּד הַבְּלֵייז וְאֶת יִצְרוֹ יכבוש. שְׁנֵי עוֹלָמוֹת כֹּה רְחוֹקִים עַל מְחִצַּת זְכוּכִית דַּקָּה דְּבוּקִים פָּנִים אֶל תּוֹךְ פָּנִים מִבְּלִי פְּגִיעָה. כָּךְ אִמָּא וְחָתוּל שֶׁלָּהּ פֹּה מְקַיְּמִים מְלוֹא נְתִינָה לְלֹא שָׂכָר וְשׁוּם תְּמוּרָה רַבָּה הָהֲנָאָה. וְהַפֵיּוֹת הַנִּסְתָּרוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים מְהַנְהֲנוֹת אֶת אִשּׁוּרָן; גַּן עֵדֶן שֶׁל פְּרָאִים. וְלֹא נִכְתַּב בְּחָרוּזִים חִבּוּר שִׁירָה גְּדוֹלָה אֶלָּא מַבָּט חָטוּף, תָּמִים שֶׁל גְּבֶרֶת בְּחָדְרָהּ. וְאִם יִרְחַב לֵב הַקּוֹרֵא טִפַּת אוֹר נִמְסְכָה קֻרְטוֹב חִיּוּךְ עַל הַשָּׂפָה הֵן לֹא הָיָה לְבַטָּלָה. וּכְבָר כָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר [ זוֹ לֹא אֲנִי, אָדָם אחר ] "יֵשׁ נֶצַח בְּגַרְגֵּר שֶׁל חוֹל" אֵם רַק תָּיטִיב לְהִסְתַּכֵּל. בְּלֵייז חָתוּל בֵּן שֶׁבַע גִ'ינְגִ'י מְהֻדָּר כְּשֶׁאֵלֵךְ תָּבוֹא עִמִּי אֶל נֵזֶר וְאוֹצָר. "To see a World in a grain of sand, And Heaven in a wild flower, Hold Infinity in the palm of your hand And Eternity in an hour." (William Blake) רואה יקום בגרגר של חול ובפרח בר - שמים בכף ידי נח האינסוף ונצח בשעתיים (וויליאם בלייק. תרגמה - ליאורה) בלייז נפטר ב-17.2.2008 מכשל חיסוני