לו הוקף גני פריחה ורודה. (לו הוקף גנה!) לו בשריון של אבנים הייתי מוגנה... הייתי אז לבטח מאריכה ימי היה לבי נושא ביתר שאת את עול שמי. לולא הוקף גני קוצי חרדה, (לולא נגדע גנה!) לולא פצעו בי ממטרים של צער ובינה... הייתה ערוגתי מצמחת שורשים נכי- תבונה. אלמלא פגע בה סער לא היה נגלה חנה.