רצתי
והלב יגע מן המלאכה,
להגיע לפני המנחה.
פונה אל הגוזז במבט
לך-תדע,
והקול,
מה מעשיך, אחראי השערה
כקול צאן ובקר העולים על האדמה.
*
על הכיסא, אחרי הגזירה
ידעתי,
כמו בישיבה,
הראש שוב ישוב
יבהק במחשבה
[ליצירה]
אהבתי אהבתי. את כותבת איך שכיף לי לקרוא.
הרי הרהוריי:
אהבתי הרבה מהסוגריים. (רק בגירסה 7.0)
לא רק אצל דיסני.. אלא גם בפוטושופ.. נהדר.
דימויים חדשים (הסאמסונג הרוטט מהדור השלישי)
לצד שימוש בתכנים ישנים (גיליתי בי אישה שותה
בלי בעל מקנא)
אחח את כותבת על שתיה נהדר שבאמת נשאר רק לקנא.
אחד השירים עושה לך ממש בוק נהדר.
שוב, כיף.
אגב, חשבתי בהתחלה שעדיף לפרסם כל שיר בנפרד אבל אולי באמת כך זה יותר חזק.
[ליצירה]
Joan D-Arc
לא, מה פתאום לכתוב בעצמי ולא לאשר יצירות, בראש שלך. ..
תכתוב תכתוב, ועיני הכהות יאושרו.
רק תן קצת לדבר על השחיקה שנעשית בי, בכל הקשור לאופי ויופי של כל המלל הזה.
[ליצירה]
ונערות לא ישטפוה - כבר הרבה זמן יש לי את השורה
נָשְׂאוּ נְעָרוֹת קוֹלָם; יִשְׂאוּ נְעָרוֹת בכים
ואני יודע שזה שווה שיר שיצא מזה.
מרגע שהראש כבר מצליח להתנתק מכל ה"אהבה" לאותה תינוקת-סופר-אקסית הכל נראה אחרת.
יפה מאוד..
[ליצירה]
הקריאה הקשה של השיר (בשל השימוש הרב באותיות כמו ריש וקוף וגימל שמקשים על קריאה זורמת) מכריחה אותך לקרוא את זה לאט ולהקשיב לתוכן. הכתיבה, המאוד-חושנית כופה את ההתחברות לסיטואציה.
דוקא לסיום יש צליל מאוד נח ונעים. וכך גם תוכנו.
אהבתי.
[ליצירה]
ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים...
חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה.
זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר.
[ליצירה]
* (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם.
לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות.
תגובות