טבע שלך, נפרש באורו הזהוב בשעת בין ערביים כתומה מה רבו מעשיך, לחשתי מוצף בחומך הענוג שליטף ואמר הכל יפים הם ימיך ואף לילותיך מלווים בירח עגול לולי שהיית לנו, אומן האומנים אזי הטבע נס נופל מולבן פנים אזי כל עץ נשבר כפוף מרחבי הדשא מנמיכים את גום הזקוף אך הנך, משגיח עד בוא אחרית על נישא חיקך, העולם על נושא צלמך, האדם שכבול עוד ברשת חומרית טבע שלך, מתכסה באדרת תכולה של שחק מזר עדרים לבנים מה גדלו מעשיך, אמרתי עומד תחת עץ זקוף קומה נושם ניחוחו וכמֶה ירוקי צמרות,מישורים של שדות ורחש התור ההומֶה