היבכו עלי אם אמות עיניך כחולות משכול? היחווירו מיני האדמוּת לחייִך לא צר המכחול? היעצבו אלי לב אז פניך בוהקות בלובנם בשרב? התחבַקי דמותי בחפניך, חוגגים נצחונם שקרב? היזכירו את שמי שפתיך אדומות, טהורות כשרף? (הגם אז יעשה בי שׁפתיך חיוכך, כשאמות-אחרב?) היעַל זכרוני בראשך שחמדתי, בפאת מערב כשגופי יקבר לו בחשך במזרח, אם אפולה בקרב? אם אדע שתזכורי, אמותה בשמחה, לך אקריב את חיי דמותך כאלה תלווני בקרבות ותפתור לבטי אזנקה אלי קרב בערגה אך גורל, אם יסתור לחיי אז אזכיר שם-שמים ראשון ושמך אחרון על שפתי...