חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
[ליצירה]
מכיר
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
וורטים נחמדים בהחלט!
גם הרעיון יפה!
אשר לשאלה עצמה:
צריך להבין בימי מלכות בית חשמונאי שימש חג החנוכה מעין יום עצמאות חשמונאי.
הילכך, לא חיבבוהו חכמי הפרושים כשם שלא חיבבו את מלכות החשמונאים בכלל
( כמו שהיום החרדים לא מסמפטים במיוחד את יום העצמאות)
ולכן חנוכה היתה מעין חג צדוקי שהפרושים חגגוהו כמו שהיום מניפים דגל בפונביץ' ביום העצמאות.
(מענין אם ימשיכו להניפו גם אחרי שלא תיהיה מדינה. וא"כ - איזה טעמים איזוטריים יתנו לזה?)
לכן אין מסכת המוקדשת לחנוכה (בשונה מכל החגים האחרים כולם ) והחג מוזכר כבדרך אגב בכמה שורות בודדות שגם אז הסיבה הניתנת היא א'שטיקאלע נס ולא הסיבה שלכאורה היא העיקרית - הנצחון הגדול שהיה לנו והגבורה היהודית בעמידה מול עם זר.
(וראה רמב"ם על הנושא. בתור אדם שחי הרבה שנים אחרי קרוס ממלכת החשמונאים, הוא היה יותר מוכן לקבל פן זה של החג )
שים לב שנס פח השמן לא הוזכר לא בספרי המקבים ולא ביוספוס.
יוסיפוס מעיד שהחג נקרא "חג האורים" וכותב:"ואולי נקרא כך בגלל אור הנצחון הגדול שנתן לנו"
(ואגב , לא יוסיפוס ב"קדמוניות" ולא ה"מקבים" לא נעדרים תאורי ניסים מנסים שונים , אף כאלה שלא נשתמרו במסורתינו - לדוג'- המלאך היורד מן השמים להגן על לוחמינו וכד')
ה"משנת יעבץ" (הגרי"ב ז'ולטי) אומר בדעת הראב"ד שבימי בית שני לא הדליקו חנוכיות ( וכך משמע מיוסיפוס) והחלו להדליקם אחרי החורבן זכר למנורת המקדש.
[ליצירה]
הפעם אני מסכים לגמרי עם ירושלמי - ולא , לא בגלל שיש לי תוכניות להתחתן עם יותר מאשה אחת , אלא משום שלא המדינה היא זאת שצריכה לקבוע אם קשר עם אשה אחת הוא יותר "עמוק" כדברי לובוצקי וגם ( וכאן שמואל לא יסכים איתי ) לא היא זאת שצריכה להגן על אזרחיה מפני חיברותים ותירבותים ( סוציאליזציות וקולטוריזציות ) למיניהן ומפני "ניצול"
הנגרם עקב כך: מבחינתי , רצונו של אדם כבודו, ואם אשה מסכימה להתחתן עם גבר הנשוי בו זמנית לאשה אחרת - זוהי זכותה וגם זכותו ומי היא המדינה שתתערב
"מתחיל לכתוב" - הסתכל שוב - הוא כן הזכיר פוליאנדריה...
יתר על כן, אני סובר שמבחינת הדין האזרחי, כלל לא צריכה להיות נפקא מינא למוסד הנישואים, שהרי מה נפשך: אם בהסכם ממוני מדובר - הסכם ממוני אפשר לכרות גם עם 10 גברים ו70 נשים מבלי להתחתן אתם, הא ראיה - חברות ענק . אם בקשר רגשי מדובר - מה שייכת לזה המדינה? אם באקט דתי מדובר ( קידושין) - שוב: מה שייכת לזה מדינת החול ( או : דיני המלכות , וראו בדרשות הר"ן)? אם מדובר בחזקה על ילדים - מה ההבדל בין זוג שנרשם כנשוי לבין סתם זוג שחי ביחד? אם בירושה מדובר - אני יכול גם להוריש את רכושי לכלב שלי ואילו בקשר לירושה אוטומטית, אני כלל לא בטוח שיש סיבה להוריש אוטומטית את רכוש הבעל לאשה או ההיפך - במיוחד שהיום נשים עובדות לפרנסתן ואינן תלוייות בבעל כבעבר...
תגובות