חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
[ליצירה]
מכיר
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
הייתי שמח אילו היית חוזרת לעסוק בתנ"ך ובמיתולוגיה היוונית - זה הרבה יותר מעודד מהשואה
"אל תביטו לאחור, הניחו להולכים"
למרות שאני לא מסכים עם המשפט הזה בד"כ והשואה היא נושא חשוב שראוי לעסוק בו, אעפ"כ, איני יודע עד כמה כדי "לשקוע" בעיסוק זה.
אני מבין שזהו כנראה הנושא שמעסיק אותך יותר מכל בשנה וחצי האחרונות, אך איני יודע עד כמה זה בריא לאדם צעיר לחיות את השואה כל הזמן.
אתוודה שלטעמי את חוזרת על עצמך יותר מידי בשירי השואה הללו. זה כמובן לא מפתיע - השואה לא עודכנה בשנה האחרונה ואין מנוס אלא לחזור על הסיפור שוב ושוב...
ועם כל זאת - חבל.
[ליצירה]
כתוב יפה
מענין עד כמה אתה מזדהה עם זה עכשיו
אני חייב לציין שהתרשמתי מהכנות אך גם מנאיויות מה שהקטע מתאפיין בו
למה אתה חושב שעל מנת למצוא את עצמך אתה חייב ללכת לאן שהוא?
ולמה אתה חושב ש"אתה" יכול להתקיים בלא "לא אתה"?
אני ממליץ לך לקרוא את ראלף וולדו אמרסון ( אולי קראת אותו) - לדעתי אתה תאהב אותו הוא דיי בראש שלך
תגובות