כולם אוהבים להיות תחת שליטה. כולם אוהבים לתכנן את מה שיקרה להם ולבנות ציפיות סביב מה שדמיינו לעצמם. זו תכונה מאד טובה, כמובן, כי לא באנו לעולם בשביל לרחף ולזרום כל החיים. ובאמת רואים איך אנשים עושים השתדלויות שונות בשביל להתקדם לפי רצונם. אנשים מתכננים מתי ואיך ועם מי הם רוצים לצאת, מה יהיה הציון שלהם בפסיכומטרי, איפה הם יעשו תואר ראשון ושני, היכן יגורו, איך הם ייראו וירגישו וכו'. אבל מה עושים כשדברים לא הולכים בדיוק איך שתכננו? מרגישים תחושה של חוסר אונים. כאילו הכל קורס וכבר אין בשביל מה לחיות. לא מדובר פה על אנשים שדכאון היא מחלת נפש אצלם והם תמיד חושבים להתאבד - לא. מדובר פה על כל אחד ואחת מאיתנו. אז מה עושים במצב כזה?? לקטע הזה קראתי "אל תדאגו, הכל תחת שליטה". זוהי האמת. רוב הזמן לא רואים את זה, אבל הכל תמיד תחת שליטה. תמיד תמיד! זה מאד יפה שהאימרה השגורה בפינו היא "הכל לטובה." אבל האם אנחנו נזכרים בה ברגעים הנכונים? קוראים יקרים וטובים, כשאתם מוצאים את עצמכם במצב של בלבול וחוסר אונים, תאמרו לעצמכם "אל תדאג, הכל תחת שליטה. הכל לטובה." זוהי האמת! הכל הכל הכל נעשה לטובה, ולא יקח מיליון שנה בשביל לראות את התוצאות הטובות. בדרך כלל רואים את זה מיד. צריך רק לשים את המשקפים הנכונות, לחשוב בגישה נכונה. גבירותי ורבותי - את תדאגו, הכל תחת שליטה ת מ י ד.