לפעמים אתה לא מאמין איזה עומק יש לאנשים בעולם הזה. והיא כל כך פשוטה! היא מוצאת את נקודת החיבור לבורא העולם דרך נקודה קטנה - דגש חזק. וההתלהבות היא כל כך אמיתית.

ישבנו יחד ללמוד למבחן בניקוד, שכן הודות לכך שנרשמתי ללמוד לשון עברית בבר אילן זכיתי להכיר את תכלת. המבחן בניקוד שהלך והתקרב נראה מאיים, וריבוי הכללים והחריגים לא סייעו להפחית את הלחץ שחשנו בתוכנו. ימים רבים עמלנו אני ותכלת לפתור כל תרגיל שיכלנו, עד כי נדמה שראשנו עמד להתפוצץ מרוב ההתעסקות בחלוקת מילים להברות. לשוחח עם אנשים "רגילים" כבר לא יכלנו שכן היינו תמיד מפנות את תשומת לבם לדגשים וחטפים בתוך השיחה. ממש מטורפות.

כשדיברנו בינינו לבין עצמנו לא רק שלא היה אכפת שמישהי מאיתנו תעצור ותאמר, "בעיה זה משקל קטלה". וכי מה זה משנה? זה פשוט עוד חזרה על החומר. 

לכן, כששוחחתי עם תכלת על שיעור ששמעתי בנושא זוגיות, היה זה טבעי ביותר שהיא תפלוט הארה על כך ש"צריך לשים דגש חזק ביו"ד של זוגיות."

אני חייכתי והמשכתי הלאה, כשלפתע, בהתלהבות, היא עצרה אותי ואמרה, "היי! באמת חייבים לשים בזוגיות דגש חזק ביו"ד!"

משהיא הבחינה כי איני מתלהבת כמוה, תכלת הסבירה, "בשביל שזוגיות באמת תעבוד כמו שצריך, שני בני הזוג צריכים לשים את הדגש בקדוש ברוך הוא, זאת אומרת ביו"ד..."

מה אני אגיד? זכיתי. לפחות נפתח פה פתח לעוד רובד בלימוד שלנו למבחן - וורטים. עכשיו באמת יהיה מעניין.