את ההרגשה קיבלתי הבוקר
כשפתחתי את פי במקלחת.
הן היו שם.
עומדות במקומן
צמד חמד
חמודות.
לבן
ועוד לבן
הן שתיים.
"הרי לפני דקותיים
עוד הייתן שונות?!"
לא עונות.
אני שם חולצה
ויורד למטבח.
מלאכתן מיד תתחיל.
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
ברור מאד.
שתי שניים.
לפני דקותיים הן היו שוניות אלמוגים, עטויות ברובד של גוויות חיידקים ואבנית בצבע אוף-ווייט מאחורי שפתיים נעולות.
עכשיו הן עומדות במקומן, בלי כיסוי ללובנן, מחפשות מסתור מאחורי השפתיים שנפתחו בשאלה ומציגות אותן לראוה במראה. הן ממתינות עד בוש. הן בושות. נטולות שפה. נאלמות. רוצות להעלם. רק הלשון שמחליקה עליהן מזכירה להן שמלאכתן מיד תתחיל.
מה, יש לך רק שתיים כאלה?
[ליצירה]
מסר כפול:
1.
"ראית אותי נבוך,
מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן:
"ראית אותי נבוך
לא אומר דבר".
3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב.
2.
"אולי בפעם הבאה" אמרתי,
וחשבתי,
"אולי לא תהיה פעם הבאה".
טוב יותר כך:
"בפעם הבאה", אמרתי
וחשבתי-
אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו..
תגובות