שושי והתפוז הלכו לכותל. היא התפללה והוא אמר אמן. היא התישבה והוא קפץ לריצפה לנפילת אפיים. שושי והתפוז היו קטנים מכל החסדים. שושי והתפוז הלכו לשירותים. היא היתה בפנים, והוא חיכה בסבלנות, על המדף בחוץ. הם עלו דרך הרובע. שמעו את הרב מוטי אילון. הם הסתכלו על המנורה של מכון המקדש ונזכרו בכל מיני דברים. הם הקשיבו בבת אחת לאלף קולות. אחרי שער יפו הגיעו כל מיני ריקודים ודילוגים. ברמזור הם התחילו לשיר שה' מנחם את כל החורבות של ציון, ואת כל התפוזים. התפוז הפך להיות תפוז מגן עדן... ליד כיכר ספרא הם כבר לא הצליחו להתאפק. הוא קפץ לה מהכיס והתחיל לקפוץ מיד ליד ולשיר. בתחנה של האוטובוס שניהם ישבו. היה להם שקט בפנים. הוא היה כתום והיא היתה שמחה. שושי והתפוז. (ברגע של נצח)