למה הלכת? למה עזבת אותי? אני שואלת אותך, תעני! למה את לא עונה?? תעני.. אבל את לא תעני, נכון? כן, זה לא שאת לא רוצה, את לא יכולה. כן אני יודעת... מבינה... ואין לי תלונות, רק שאלות: למה דווקא את? מה עשית? מה עשיתי? אלוקים למה היא, למה לי? אין תשובות, וגם לא יהיו.. אני זוכרת שרצית להיות מפורסמת, כוכבת, ודווקא כשהלכת יש תמונות שלך בכל מקום, וברדיו מזכירים את שמך בכל שעה, נראה לי יותר אפילו ממה שהיית זוכה אילו היית בחיים. איזו אירוניה..! כאילו שזה מה שחסר לי עכשיו.. אולי בכל זאת למוות יש יתרון, בעצם במקרה שלך לא כל-כך.. אומנם את בטח לא עצובה שם, אך גם היו לך הרבה תוכניות לעתיד... אני יודעת וכואבת את כאבך ואת כאבי... תחסכי אותו ממני וממך ותחזרי, בבקשה.. אלוקים אם אתה אוהב אותי תחזיר אותה! אבל גם אתה לא יכול.. לא!!! אתה יכול! אבל אתה פשוט לא רוצה! היא טובה מדי אז רצית אותה לעצמך! אני מבינה אותך.., אותה כל אחד היה רוצה, אבל אני הכי מכולם! לא יכולת להשאיר לי אותה לפחות עוד קצת??? אני כועסת עליך! למה היית חייב לקחת אותה ממני? אני אוהבת אותך אלוקים, אל תבין אותי לא נכון, אבל אני אוהבת גם אותה..!