אני נישאת על כנפי נשרים, במקום על כנפי השכינה, צופה בשלל מתים נאפרים, במקום לחזות בתחייה, חוברת אני לאותם רשעים, על פני מלאכי אלקנא, שוהה אני בין טומאה לטמאים, לבלתי נהוג טהרה, ליבי כבוי באורות דימדומים, ולא בוער באש של תשוקה, ברגע זה סרה מעלי אהבה, ועמה הלכה הנשמה.