[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
כנפי שחר,
כן. ואפילו יותר מזה
כמו קרבן המובל קרוע מבט אל מזבחו
לא מבין לא מחליט
נשלט כמו בובת סמרטוטים על חוט
אני לא בוחרת בכתיבה, היא בוחרת בי
קרבנות כתיבה אנחנו
[ליצירה]
מתקרבת, זה פשוט-
נגמר התנ"ך - נגמרה האנלוגיה. :)
האמת היא שזה לא אמור להיות קטוע בסוף. העניין הוא, אני מניחה, שבתור קוראת ציפית לנקודת שיא בגלל הפתיחה (כמו שהזכיר זר בסוגריים) "שאם הקיץ הוא כמו התנ"ך". ואין שורה תחתונה. אין סיכום, אין מסקנה. יש את ההשוואה הפשוטה הזו, וככה היא נותרת, עומדת בעינה ומותר לחשוב עליה מה שרוצים.
:)
[ליצירה]
מעולה!
ומה תגידו על נסיעה י-ו-מ-י-ו-מ-י-ת בקו חרדי שבו כל גבר יושב ליד המגבעת שלו ונרדם עם גמרא ביד, ווכשאת שותה מים הנהג לוקח תסיבוב במיליון קמ"ש ואת נופלת ישר על ברכיו של החסיד הקרוב והמים מושפרצים מפיך על הגמרא שלו ומרססים את כל מי שמסביב?!
ומה עם כל הילדים שצורחים מכל הכיוונים, והמחנק הכל כך אופייני של אוטובוסים ישראליים- שלולית בקיץ, קוביית קרח בחורף?!
ושלא נשכח כמובן את המוזיקה הערבית של הנהג שביחד עם ה-'טי-טי-טי (צפצוף), כחחחחחח, משה האם שומע, עבור. כחחחחח. טי-טי-טי, כחחחחחח, שומע, מה המצב גבר? עבור. כחחחחח, טי-טי-טי, כחחחחחח...(וכו')" מהמכשיר-קשר הרעשני להפליא יוצרים הרמוניה מופלאה.
וכשעוצרים את הנהג במחסום אחרי שניידות משטרה סימנו לו כל הדרך לעצור- אך הוא התעלם, ובמחסום כאמור עוצרים אותו על מהירות מופרזת ומעכבים במשך שישים דקות את כל הנוסעים שנדחקים זה על זה במעבר עם כל השקיות והדברים, וכל זה בערב שבת....
אח, אוטובוסים...
[ליצירה]
כמה דברים-
1. תמיד חשבתי שרק אני 'רואה נוצצים' כשאני עוצמת את העינים. היום אני תוהה האם רק אני רואה בשלב מסוים רק עיגול צהוב מסנוור וגדול עם חור באמצע?!
2. ראי את הספר "השחר של גאיה"/שגית אמת. ספר ילדים-על-גבול-הנוער כזה.
קראי.
3. מבחינה טכנית- אני מציעה ללטש קצת. זה קסום, אבל הכיוון לא ברור.