[ליצירה]
בסוף
ממש שמעתי הד לאחת הארספואטיקות הגדולות הגדולות ביותר בעיני, ומן הידועות שלהן:
"ואת תוגתו של הלב הכורע/יד כל במנוחה תמשש" (רחל).
יש לך אנלוגיות ממש נהדרות, ואת מפתחת אותן נפלא.
[ליצירה]
כנפי שחר,
כן. ואפילו יותר מזה
כמו קרבן המובל קרוע מבט אל מזבחו
לא מבין לא מחליט
נשלט כמו בובת סמרטוטים על חוט
אני לא בוחרת בכתיבה, היא בוחרת בי
קרבנות כתיבה אנחנו
[ליצירה]
מתקרבת, זה פשוט-
נגמר התנ"ך - נגמרה האנלוגיה. :)
האמת היא שזה לא אמור להיות קטוע בסוף. העניין הוא, אני מניחה, שבתור קוראת ציפית לנקודת שיא בגלל הפתיחה (כמו שהזכיר זר בסוגריים) "שאם הקיץ הוא כמו התנ"ך". ואין שורה תחתונה. אין סיכום, אין מסקנה. יש את ההשוואה הפשוטה הזו, וככה היא נותרת, עומדת בעינה ומותר לחשוב עליה מה שרוצים.
:)
[ליצירה]
נווד, אתה צודק. המדרכה אמורה להיות בשורה משל עצמה, אך לא אמור להיות קיטוע.
אני לא מצליחה לשנות את זה מהיום שהעליתי את השיר. יצא לי מין אנטר מוזר, ומה שאני לא מנסה- זה לא הולך.
[ליצירה]
[ליצירה]
רמברנדט
"כשראיתי לראשונה את התמונות של רמברנדט הן הזכירו לי מאמר חז"ל על בריאת האור. כשברא ה' את האור הוא היה כל כך חזק ומאיר שאפשר היה לראות מסוף עולם עד סופו. וה' פחד שהרשעים ישתמשו בו. מה עשה? הוא גנז את האור ההוא לצדיקים לעתיד לבוא. אבל מדי פעם ישנם אנשים דגולים שה' מברך אותם בראיית האור הגנוז. אני סבור שאחד מהם היה רמברנדט והאור שבתמונותיו הוא האור שברא ה' בימי בראשית" (הראי"ה קוק, כנראה מתורגם מאנגלית ממאמר שפורסם ב1935)
[ליצירה]
חזק ומעולה (<-מילה לא שייכת)
בדיוק הרהרתי בכך.
12 בעלים רצחו את נשותיהם מתחילת השנה. שתים עשרה נשים.
"על רקע רומנטי..." פחחח.
איום ונורא.
אהבתי את הציניות שלך.
[ליצירה]
[ליצירה]
אני לא כ"כ מבינה מה את אומרת,
כי דווקא במקרה הזה מבחינת משקל וחריזה, אמנם "ימים", "דמים" ו"שברים" זה לא בדיוק החרוז הכי מוצלח בעולם, אבל הם קצת הֵדִים אחד של השני.