רחמים מתפרקים בי
ומגַלים אדווֹת כאב בַּגוּף
*
אני מבקשת לאסוף את הפֵּירוּרִים שֶׁאֲנִי
לשֶׁבת ברגליים מקופלות בַּמִדרוֹן
לִצפּוֹת בְּמדורות דועכות
(רק תבוא ותשב לידי ותאהב ותדע ותאהב
גם את הריח העַשֵׁן שנִכלַא באפֵלת
בין השׂערות שלי)
אודיה (פיצקית)
-
וּפַעַם כְּשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה יוֹתֵר פָּשׁוּט / אֲפִלּוּ הַמִּלָה / אוֹמַר לָךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא נִרְאֶה חָשׁוּב / אֲבָל נִשְׁמַע נִפְלָא
(שלמה ארצי)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו, אודיתי (השיר, לא תחושת שייכות עליך). וזה טוב מאד. גם יפה. (גם, טוב, גם מעורר הזדהות) [ליצירה]
- [ליצירה] לצפות במדורות דועכות יופי של מטאפורה ויופי של שיר כאב. אהבתי מאד את : לאסוף את הפרורים שאני. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] תבוא תשב תאהב תדע ותאהב מקסים, אודיה, מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] לגלות אדוות כאב בגוף, מה נפלא כך. בא, נגלה ביחד. מקסים, אודיה. [ליצירה]
- [ליצירה] השורות הראשונות מעולות. וגם "לאסוף את הפירורים שאני".יופי של כתיבת רגש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא ממש מבין למה, אבל השורה האחרונה בשיר, היא כל כך כל כך אינטימית, כל כך נשית, כל כך נהדרת. שורה כזו שמפחיד לגעת בה בידיים לא נקיות. שיר מקסים. אם כי אני חייב להגיד שאני לא כל כך אוהב את השימוש בדימוי הפירורים, הוא קצת שחוק. פירורים, שברים וכו'. את יודעת. אבל זה שיר נפלא. את כל החלק הראשון שלו (עד הסוגריים) בכלל לא קראתי כשיר אהבה, אלא כמשהו יותר קוסמי, יותר בכיוון הארספואטי. רחמים שהם אדוות כאב. *זו* ארספואטיקה. נפלא, נפלא. רחמים שהם אדוות כאב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מספיק ברור. רשימָתי משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת לא אכביר במילים כדי לא לפגום בכבוד המתים בזכרם בחוטים הדקים שרוקמים את היצירה. (שירת, עכשיו את מבינה?) [ליצירה]
- [ליצירה] - המממ... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שפטל גדל על שיחים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתנדבת להקיא על כל מי שרוצה. וגם על מי שלא. זה פשוט נשפך לי. (אויש, ביטוי מגעיל) [ליצירה]
- [ליצירה] ערכתי את זה. לא כ"כ מבחינים. טוב, שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! ומה תגידו על נסיעה י-ו-מ-י-ו-מ-י-ת בקו חרדי שבו כל גבר יושב ליד המגבעת שלו ונרדם עם גמרא ביד, ווכשאת שותה מים הנהג לוקח תסיבוב במיליון קמ"ש ואת נופלת ישר על ברכיו של החסיד הקרוב והמים מושפרצים מפיך על הגמרא שלו ומרססים את כל מי שמסביב?! ומה עם כל הילדים שצורחים מכל הכיוונים, והמחנק הכל כך אופייני של אוטובוסים ישראליים- שלולית בקיץ, קוביית קרח בחורף?! ושלא נשכח כמובן את המוזיקה הערבית של הנהג שביחד עם ה-'טי-טי-טי (צפצוף), כחחחחחח, משה האם שומע, עבור. כחחחחח. טי-טי-טי, כחחחחחח, שומע, מה המצב גבר? עבור. כחחחחח, טי-טי-טי, כחחחחחח...(וכו')" מהמכשיר-קשר הרעשני להפליא יוצרים הרמוניה מופלאה. וכשעוצרים את הנהג במחסום אחרי שניידות משטרה סימנו לו כל הדרך לעצור- אך הוא התעלם, ובמחסום כאמור עוצרים אותו על מהירות מופרזת ומעכבים במשך שישים דקות את כל הנוסעים שנדחקים זה על זה במעבר עם כל השקיות והדברים, וכל זה בערב שבת.... אח, אוטובוסים... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, איך שלא תצלמי את זה, המסר לא משהו. צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים. וחבל שאנשים מתעקשים להראות ככה את המצב, ועוד יותר חבל כשזה מגיע לאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים אדירים. שלא נדע. זוועה. [ליצירה]
- [ליצירה] אזכרתי את ביאליק גם. אומרים ישנה אהבה בעולם. מה זאת אהבה?! (זה ההמשך של 'הכניסיני תחת כנפך.' ביצוע מדהים של ריטה, אם יורשה לי להוסיף.) [ליצירה]
תגובות