את צוחקת ואומרת
"משם לא נחזור".
אני מהנהן ושולח ליטוף.
את מזמרת לי על ימים שעברו
על חורפים בהם ירדנו לוואדי
שם קילפתי אותך לראשונה.
"משם לא נחזור"
את ממשיכה
ואני
ממשיך ללטף.
כשנגמר,
אוטובוס אחרון חלף.
[ליצירה]
ירושלמי. אני אוהב את הרעין אבל אני מאמין שאפשר למצותו באומנות האחרת. כלומר, השירה. אחרת. אחרת איך יהיה מעניין? כתבה או חלק ממנה. לכן- השיפור בהעברה. ואולי זה רק אצלי.
תגובות