השיר הזה עוסק בנושא לא פשוט באופן שעלול בטעות לפגוע באנשים מסויימים. אני מבקשת להבהיר שהשיר לא נכתב חלילה במטרה להרגיז או לפגוע או לעשות רע בצורה כלשהי לאדם כלשהו. כמו כן השיר לא נכתב כשיר ביקורת (למרות שאפשר לפרש אותו כרצונכם) ואין לראות את מילותיו כטענה כנגד כל אדם שהוא.

 

 

 

 

 

 

אני מכינה עוף לְשַׁבָּת

ושׁוֹרֶקת מַדִּים וְכֻמְתוֹת וּקְברים

אני מחוֹללת ומתרפקת ומתחבקת

בָּאֵבֶל בַּאֶבֶן בַּסְרָטים השחורים

אני נוסעת באוטובוס

והימים ימֵי נִיסָן אֵיךְ אפשר

שלא לראות והרֵי בכל יום

אנחנו שַׁכּוּלִים כנגד יואב

ומאיר וערן ונדב ודניאל

וחנוך ויוֹני ושלומי ומאיר

והם יפים כל כך ומבֻתָּרִים כל כך

ומתנגנים במנגינות יונתן ועמיחַי

אי אפשר לחכות לדָלֶ"ת בְּאִיָּר

כשהזכָּרון דוֹמֵם וּמדמֵּם וּפוֹעֵם וחַי

והשָׂדות הכבישים ומפת השולחן

שותקים את שִׁירת תפארת המוות הרע הזה.

 

מחר נעשה מהיַתְמוּת

סִפְרֵי ילדים בכריכה קשה

ודקה וצבעונית

על אֹהַד שֶׁנִלכַּד

וליאוֹר שלא יחזור

והמוות יהיה פשוּט ונעים ונקרא בו לפני השינה

בבוקר נקום

והוא יִזדמזֵם לנו בַּמנגינה

 

הַכֹּל ישוּב אל המצולות זוּלַת

העצב הלבן שהוא יהלומֵי חוֹל לצווארי

לשׂעַרִי לְפִרקֵי ידָי

שהוא עֹנֶג צָרוּף מצוֹרף ומרוּצף

אריחֵי כְּאֵב וְהֶלֶם עַד להתפקע.

כמה טוב ונעים להתמכר

בָּאלמנוּת האלמונית הזאת

אני רוצה לשיר את כל גווני הירוק החי

של המוות בצלילֵי אקורדיון מצטחק.

 

בוא נצא לטיול שנתי מָשְׁכֵנִי אחריךָ נָּרוּצָה

בְּהַר הרצל ממתינים לנו כל אהוּבַי מִשֶׁכְּבָר הימים

נְמלֵא מֵימִיוֹת ולא נרצֶה לחזור

רק בחֹשֶׁךְ

ונגיע וּפִתאֹם הקסם יתפוגג ונדליק נר

לתצלום האָפֹר

ונשב לשתות תֵה.