[ליצירה]
איפה היא?!?! איפה?!?!? רק תצביעו!!! אני רץ!!!! :)
וואו!! השיר שלך פשוט העביר בי צמרמורת!!! זה מדהים!!!
אירוטיקה מעודנת, ממש יצר הרע מסתתר פה... :)
לאהודות...
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
איזה יופי של תוגובת!!!!
:)
"כמה דברים"
אני קורא את התגובה שלך ומאושר בתוכי וחיוך ענק על פניי.
לגבי הערה שלך
אני לא אוריד שורות
אבל אסדר אותם מחדש
תודה!!!!!!
רבה!!!!!!!
אחלה תגובה
:)
[ליצירה]
שלום למוריה ולמלודי.
קודם כל תודה רבה שהגבתם
מוריה, שמח לשמוע שמשהו זז אצלך בלב בעקבות השיר.
מלודי,
אני לא יודע בדיוק למה התכוונה "במתפזר"
אשמח לדעת.
תודה
שי
[ליצירה]
שיישוק יקר.
שירים רבים באתר נכתבו על כך. כל אחד והכאבים שלו. "זה מין גיל כזה - כל אחד עובר את זה". אבל מבין כל שירי האהבה והאכזבה, שקראתי באתר, זה אחד העדינים והיפים שבהם, ובעיקר המטאפורה של כוכבים נופלים. יש לך את זה ואשמח לקרוא גם שירים פחות עצובים. :)
[ליצירה]
בטח שיש סיכוי : )
נפלא שי.
מחדד מה שנאמר 'אפילו חרב חדה מונחת... אל יתייאש'...
כותרת נהדרת~~
מודעוּת נוכחת - " לא יהיה קל", אין אשליות ועם זאת -
התקווה עודנה חיה וקיימת.
יופי של שיר מהודק, מתומצת ומלא.
כּנרת מתמלאת~~
"בסוף הדרך יש שער
בנקודת האור יש תקוה
בקצה הפחד יש עוז
ובחושך יש אור..." [מהשיר של הרצל בן דוד]
לימים טובים שייקוש :))
[ליצירה]
שייקוש נהניתי מאוד לקרוא את שירך
" עץ חיים היא למזיקים בה ותומכיה מאושר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" זוהי ברכה לאריכות חיים
מי יתן ותזכה לחיים ארוכים ומאושרים ואת שיריך לעולם אל תעלה באש כי הם נכס יקר עבור הקוראים ועבורך
[ליצירה]
שייקוש!
שיר תהליכי כל כך יפה.
אהבתי את השילוב של העבר עם ההווה בשיר. מה שהיה, ומה שקורה עכשיו.
אני מוצאת בו גם אופטימיות, עצם זה שהצלחת להתגבר על האהבה...
מוריה.
[ליצירה]
שלום מיכל, אניה זוק וימה.
אני יודע שאין הנחתום מעיד על עיסתו,
אבל...
אני חייב להתוודות שאני מאוד אוהב את היצירה הזאת.
כל אדם אוהב את מה שהוא יצר, אבל תמיד יש את האלה שהם טיפה יותר עמוקות, יותר אהובות, יותר אמיתיות או חשופות.
לכן....
ראשית תודה רבה שקראתם את היצירה.
שנית, תודה שחשבתם עליו קצת.
שלוש, תודה שהגבתם.
ארבע, שמח שאהבתם.
חמש
בחוץ יש רעמים וברקים
מבשרים שהחורף הגיע.
שגשם של שפע יומטר מעליכם.
שי
[ליצירה]
איזה יופי של מילים,
כמו דבורה שכותבת דבש
שיר יפיפה
שי
[ליצירה]
[ליצירה]
היי יוגי
פעם חבר אמר לי את המשפט הבא.:
"זה הטיול שלך"
כלומר, בטיול, אתה מחליט לאיפה ללכת, מה לראות, מתי לעצור, מתי לתת פוש ועם מי בכלל לטייל.
ואם האנשים שאתה מטייל איתם לא מתאימים לך, פשוט אל תטייל איתם.
והחיים, יוגי, הם כמו טיול.
אתה המחליט.
שי
[ליצירה]
כפיים...
לפעמים יש את התחושה הזאת, הרצון הזה לכתוב, רק לא ידוע בדיוק מה, איך יצא, על מה לכתוב, ואז כמו במגע קסם, המילים יוצאות, הדף מתמלא, והעולם נברא.
הרבה פעמים זה אפילו לא משנה על מה כותבים, או מה מוסר ההשכל, אלא פשוט כותבים.
וכשזה יפה, אין תחושה יותר טובה מזאת.
ממש אהבתי
שי
"תודה לך מילה קטנה שהדיו אותך גילה"
[ליצירה]
אם את באמת ממשיכה
למה חשובה לך שמחתו עלייך?...
אולי את תתעלי על עצמך
ותגידי לך
אני לא רוצה אפילו לדעת
מה הוא חושב עליי
ותמשיכי הלאה
זאת ההתעלות.
בהצלחה
[ליצירה]
היי
ממש יפה!
כמעט לכל אדם שכותב יש מגירה מלאה שירים שהוא יודע שרוב הסיכויים שאיש לא יקרא אותם לעולם.
אבל למרות זאת הוא ממשיך לכתוב.
סוג של פורקן.
פעם חשבתי על זה שמזל שאדם כותב כי ככה יש לו זכרון למשהו שקרה.
ויותר מזה כמעט לכל האנשים יש אותם סוג של חיים.
גדלים, מתבגרים , נופלים, מתאהבים, נפרדים, חוזרים, מצליחים נכשלים וכן הלאה.
כמעט כולנו חיים אותו צורה של חיים.
וככה נראה לי היה מאז ומעולם.
אבל למרות זה תמיד נדמה שלמשוררים יש חיים יותר מעניינים.
למה?
כי זה כתוב.
תודה רבה לך
אחלה יום שיהיה
שי