[ליצירה]
איפה היא?!?! איפה?!?!? רק תצביעו!!! אני רץ!!!! :)
וואו!! השיר שלך פשוט העביר בי צמרמורת!!! זה מדהים!!!
אירוטיקה מעודנת, ממש יצר הרע מסתתר פה... :)
לאהודות...
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
איזה יופי של תוגובת!!!!
:)
"כמה דברים"
אני קורא את התגובה שלך ומאושר בתוכי וחיוך ענק על פניי.
לגבי הערה שלך
אני לא אוריד שורות
אבל אסדר אותם מחדש
תודה!!!!!!
רבה!!!!!!!
אחלה תגובה
:)
[ליצירה]
שלום למוריה ולמלודי.
קודם כל תודה רבה שהגבתם
מוריה, שמח לשמוע שמשהו זז אצלך בלב בעקבות השיר.
מלודי,
אני לא יודע בדיוק למה התכוונה "במתפזר"
אשמח לדעת.
תודה
שי
[ליצירה]
שיישוק יקר.
שירים רבים באתר נכתבו על כך. כל אחד והכאבים שלו. "זה מין גיל כזה - כל אחד עובר את זה". אבל מבין כל שירי האהבה והאכזבה, שקראתי באתר, זה אחד העדינים והיפים שבהם, ובעיקר המטאפורה של כוכבים נופלים. יש לך את זה ואשמח לקרוא גם שירים פחות עצובים. :)
[ליצירה]
בטח שיש סיכוי : )
נפלא שי.
מחדד מה שנאמר 'אפילו חרב חדה מונחת... אל יתייאש'...
כותרת נהדרת~~
מודעוּת נוכחת - " לא יהיה קל", אין אשליות ועם זאת -
התקווה עודנה חיה וקיימת.
יופי של שיר מהודק, מתומצת ומלא.
כּנרת מתמלאת~~
"בסוף הדרך יש שער
בנקודת האור יש תקוה
בקצה הפחד יש עוז
ובחושך יש אור..." [מהשיר של הרצל בן דוד]
לימים טובים שייקוש :))
[ליצירה]
שייקוש נהניתי מאוד לקרוא את שירך
" עץ חיים היא למזיקים בה ותומכיה מאושר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" זוהי ברכה לאריכות חיים
מי יתן ותזכה לחיים ארוכים ומאושרים ואת שיריך לעולם אל תעלה באש כי הם נכס יקר עבור הקוראים ועבורך
[ליצירה]
שייקוש!
שיר תהליכי כל כך יפה.
אהבתי את השילוב של העבר עם ההווה בשיר. מה שהיה, ומה שקורה עכשיו.
אני מוצאת בו גם אופטימיות, עצם זה שהצלחת להתגבר על האהבה...
מוריה.
[ליצירה]
היי כנרת
שנייה, אני מחייך.
את צריכה לקרוא שוב את השיר.
כי זה שיר אופטימי.
הוא אומר, שלרוב אנחנו מכניסים את העצב לחיינו,
אנו מרשים לו לדור במחוזותינו.
אך, במקומו אנחנו יכולים לעיתים קרובות לאפשר לשמחה לדפוק בדלת, להכניס אותה, להציע לה בית חם בלבנו
ולחיות.
זה הרעיון
תודה
שי
[ליצירה]
שלום לך
לפני כמה שנים עילעתי באיזה עיתון ועיניי צדו את השיר הזה.
ומאז הוא היה לי חרוט בראש.
ועתה נפגשנו ושוב וכבעבר אני חושב שזהו אחד מהשירים היפים, החכמים, ומעוררי המחשבה שקראתי.
תודה
שי
[ליצירה]
כפיים...
לפעמים יש את התחושה הזאת, הרצון הזה לכתוב, רק לא ידוע בדיוק מה, איך יצא, על מה לכתוב, ואז כמו במגע קסם, המילים יוצאות, הדף מתמלא, והעולם נברא.
הרבה פעמים זה אפילו לא משנה על מה כותבים, או מה מוסר ההשכל, אלא פשוט כותבים.
וכשזה יפה, אין תחושה יותר טובה מזאת.
ממש אהבתי
שי
"תודה לך מילה קטנה שהדיו אותך גילה"