[ליצירה]
תשמע.
זה מקסים.!!
מעלה בי שתי אסוציאציות.
אחת, אתה מדמיין את העולם המופלא הזה שנמצא בלב הים, עם כל שושנות הים והתמנון והדולפין הקטן, ואתה מסתכל על זוגתך, איך היא לא מבינה את זה, את כל הגדולה שבכך, לה רק חשוב שהסלון לא מסודר, ואתה חושב לעצמך, כמה פער יש בכם, ואלי איפשהו כמה חומרית ורדודה היא.
מצד שני, אני מדמיין אותך חושב את כל זה ופתאום שומעים אותה אומרת "כבר שעתיים אתה בוהה באקווריום הזה,אולי תעזוב אותו כבר, עוד מעט האורחים באים, תסדר את הסלון לפחות"...
הכל תלוי בנקודת המבט.
פעם כתבתי על זה שאני מסתכל לשמיים ורואה עולם ומלואו, וכוכבים ומלאכים, ושיש אין סוף ביקום,ושביל חלב וכוכבי לכת ואז אני מוריד את העיניים למטה ורואה את החשבון חשמל שלא שולם.
השיר שלך הזכיר לי את זה.
שתמיד תראה את האגדה בכל דבר.
שי
[ליצירה]
שלום גברת כנרת מיוחדת
קודם כל תודה על מילותייך.
לא הבנתי בדיוק מה הכוונה ב "ירידה במשלב"
לגבי השורה השנייה "שם העצב קורא".
ניסיתי להיזכר למה התכוותי שכתבתי ולא הצלחתי.
אולי הרגשת שכתבתי "קורא" מלשון "קורא מספר" או משהו כזה, למרות שנראה לי שהתכוונתי קורא מלשון קורא בקול צועק.
אולי באמת התכוונתי קורה, שם העצב נולד.
לא יודע, אני אחשוב על זה קצת ואם אראה שאת צודקת, אשמח לשנות.
תודה מיוחדת
שי
[ליצירה]
איש קטן, כמה אומץ ועומק לכנות אדם בשם זה.
שיר יפה, מעניין איך הביצוע שלו.
מזכיר את "רואה לך בעיניים " של אתי אנקרי, שיר ענק בפני עצמו.
חג של אור
שי