[ליצירה]
היי לנצח אנגנך.
מצד אחד שיר מקסים.
מצד שני, הוא לא פייר.
כי לא בכל אהבה יש שבירה בפנים.
מצד שלישי
סופה של כל אהבה הוא למות
או רוחני או גשמי
אז אולי הוא פיירי בסוף.
חיוך מזדהה
שי
[ליצירה]
שלום מיכל, אניה זוק וימה.
אני יודע שאין הנחתום מעיד על עיסתו,
אבל...
אני חייב להתוודות שאני מאוד אוהב את היצירה הזאת.
כל אדם אוהב את מה שהוא יצר, אבל תמיד יש את האלה שהם טיפה יותר עמוקות, יותר אהובות, יותר אמיתיות או חשופות.
לכן....
ראשית תודה רבה שקראתם את היצירה.
שנית, תודה שחשבתם עליו קצת.
שלוש, תודה שהגבתם.
ארבע, שמח שאהבתם.
חמש
בחוץ יש רעמים וברקים
מבשרים שהחורף הגיע.
שגשם של שפע יומטר מעליכם.
שי
[ליצירה]
ילדונת מקסימונת
שלוש מאיות השנייה
זה כ"כ קצת, שאי אפשר בכלל להבין כמה זה, ולאחת ולעוד אלפי אלפים איוושה זאת היתה עולם ומלואו.
ובזכות אנשים כמוך, שמביאים לתודעה שלנו על מהות המאית, צריך להעריך את הזמן יותר.
תודה כנרת.
שגואה ויורדת
על העולם מפזרת
צלילים בתכלת
שזורים בקסמים
את כולם מאירים
גורמת לחיוך להפציע
ולעצבות לשקוע
מילותייך הקטנות
גורמות לנפלאות
כמיים חיים
שאת העולם מרווים
כך את ילדה
יחידת סגולה
תודה
[ליצירה]
שלום ליוסף המספר ולמלודי.
קודם כל תודה שהגבתם.
אני חושב על מה שאמרתם,
יש בדבריכם צדק,
אבל גם באופטימיות יש דרגות מאחד עד עשר.
אם התשובה שהוא היה מקבל הייתה "תשע"- אז ברור שקל לו להיות אופטימי, וגם זה נקרא אופטימיות.
אבל ככל שהסיכוי יורד, כך צריך יותר להתעלות נפשית בשביל להשאר אופטימי, ואם בסוף הוא מקבל את הסיכוי "אחד", ועדיין חושב על זה שיש לו סיכוי אז זאת ההתעלות במיטבה.
אולי, אבל רק אולי צריך לחשוב לשנות את המשפט "אנחת רווחה השתחררה מליבו" ולכתוב
"אחרי איוושה של יאוש
הוא התעלה על עצמו
וחשב
לא יהיה קל
אבל עדיין זה אפשרי"
תאמת, שאני חושב על האפשרות השנייה, אני פחות חש אופטימיות.
אשמח לשמוע את דעתכם.
רעות
תודה רבה לך!