אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
שלום מיכל, אניה זוק וימה.
אני יודע שאין הנחתום מעיד על עיסתו,
אבל...
אני חייב להתוודות שאני מאוד אוהב את היצירה הזאת.
כל אדם אוהב את מה שהוא יצר, אבל תמיד יש את האלה שהם טיפה יותר עמוקות, יותר אהובות, יותר אמיתיות או חשופות.
לכן....
ראשית תודה רבה שקראתם את היצירה.
שנית, תודה שחשבתם עליו קצת.
שלוש, תודה שהגבתם.
ארבע, שמח שאהבתם.
חמש
בחוץ יש רעמים וברקים
מבשרים שהחורף הגיע.
שגשם של שפע יומטר מעליכם.
שי
[ליצירה]
אחח, לחיי הפעם האחרונה ההיא שבה מתראים.
יש איזה שיר שאומר "לו רק ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה"
אם רק ההיינו יודעים שזאת תהיה הפעם האחרונה
לא היינו נפרדים...
מזל שפעם אחת זה נהיה נכון, כי אחרת זה לא נגמר...
[ליצירה]
אם את באמת ממשיכה
למה חשובה לך שמחתו עלייך?...
אולי את תתעלי על עצמך
ותגידי לך
אני לא רוצה אפילו לדעת
מה הוא חושב עליי
ותמשיכי הלאה
זאת ההתעלות.
בהצלחה
[ליצירה]
שלום חיים
ראשית אני רוצה להודות לך על התגובות החמות למילותיי.
אני קצת חדש באתר, ועל כן ולא רק, נורא מחמם לראות תגובות אוהדות למילים.
על כך התודה.
שנית.
אני קורא את שיריך,
אודה ולא אבוש שלעיתים קורא אני שוב ושוב את המילים על מנת להבין את כוונותיך.
נסתרות הן כוונותיך.
וזה היופי והמיוחד בשיר.
אתה מגלה טפח ומכסה טפחיים.
קראתי מספר שירים שלך, כל שיר הייתי צריך לקרא בו שוב ושוב על מנת ולנסות להבין "למה התכוון המשורר"
ידוע שכל אדם יכול לראות הסברים שונים למילים,
למשל,בשיר הנוכחי (מעט מהכול) לאחר מספר פעמים של קריאה, מה שאני ראיתי זה את "הפולחן אהבה לילי" (משפט מדהים כשלעצמו מהשיר "אי שכחה")
ופולחן האהבה יכול להיות דבר נכון כי הרי לחכמה אין דופי או שמא, פולחן מטורף שמשאירה את החכמה , החוקים,המותר והאסור בצידי הדרכים.
בכל אופן זה מה שאני ראיתי בשיר או שמא אני טועה.
שירים ממש יפים.
שוב תודה
שי
[ליצירה]
היי כנרת
שנייה, אני מחייך.
את צריכה לקרוא שוב את השיר.
כי זה שיר אופטימי.
הוא אומר, שלרוב אנחנו מכניסים את העצב לחיינו,
אנו מרשים לו לדור במחוזותינו.
אך, במקומו אנחנו יכולים לעיתים קרובות לאפשר לשמחה לדפוק בדלת, להכניס אותה, להציע לה בית חם בלבנו
ולחיות.
זה הרעיון
תודה
שי
תגובות