...התיבה הזאת תתמלא בזכרך
שייקוש .
-
היי
אני שי בן שלושים
אומר תודה
,גם לטוב
אומר שלום גם להיא שהלכה,
מחייך
גם להוא שהכשיל,
מחבק גם את ההוא שהרבה זמן לא בא,
במילים אחרות
מנסה לחיות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כל כך הרבה בכל כך מעט! מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] אם זאת תיבת פנדורה זאת בעצם קללה, לא? ומצד שני זאת גם ציפיה לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב) שגרמה לדובר אותה הנמענת... ובנוסף, אם היא תתמלא אבוי אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות. ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה? והמשפט הזה מביע שאיפה שכל הצרות יתכנסו חזרה לאותה התיבה? מחליף פנים כזיקית:) אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] שלום מלודי באמת אפשר להשליך המון על המשפט הזה. פנדורה היא הכותבת או הנמנעת? אני עד עכשיו לא יודע שי [ליצירה]
- [ליצירה] אז אולי עכשיו תרחיב ותכתוב על זה משהו מעבר לגימיק במשפט יחיד. וכך אולי יתבהרו לך דברים. יום נעים אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] שלום גברת כנרת מיוחדת קודם כל תודה על מילותייך. לא הבנתי בדיוק מה הכוונה ב "ירידה במשלב" לגבי השורה השנייה "שם העצב קורא". ניסיתי להיזכר למה התכוותי שכתבתי ולא הצלחתי. אולי הרגשת שכתבתי "קורא" מלשון "קורא מספר" או משהו כזה, למרות שנראה לי שהתכוונתי קורא מלשון קורא בקול צועק. אולי באמת התכוונתי קורה, שם העצב נולד. לא יודע, אני אחשוב על זה קצת ואם אראה שאת צודקת, אשמח לשנות. תודה מיוחדת שי [ליצירה]
- [ליצירה] מסר כפול ראשית אתה צודק במאה אחוז. אבל... פעם קראתי את המשפט "רק מי שחווה את טעמה המר של הפרידה, מכיר את הצד האפל אל האהבה" מה שאומר, שהאדם יודע שהאהבה שהיה בה הייתה אהבה מכושפת רק אחרי שהיא הסתיימה, כי כשאתה בתוכה, אתה בכלל לא שם לב שאתה דורך על ההיגיון, בועט במוסכמות, והורג כל מה שנקרא בדרכך. רק אחרי שהכל נגמר אתה מבחין שיש עוד עולם בחוץ. ולזה שאתה אומר שיש רק אהבה אחת כזאת, גם יש אמת בדבריך, כי הפעם אתה כבר לא כ"כ עיוור, הפעם אתה כבר לומד לקחת בפרופורצייה את הכל. ולגבי המשפט האחרון שלך "לא כל אחד זוכה" פעם קראתי שיר שהרעיון הכללי שלו אומר "למרות כל הצער והיגון שחווית אחרי שהוא הלך, דעי לך, אשרייך שזכית להיות מאוהבת" לסיכום: שיר מצויין, מעניין, נכון. אהבתי שי [ליצירה]
- [ליצירה] לעולם לא עוד!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ילדונת מקסימונת שלוש מאיות השנייה זה כ"כ קצת, שאי אפשר בכלל להבין כמה זה, ולאחת ולעוד אלפי אלפים איוושה זאת היתה עולם ומלואו. ובזכות אנשים כמוך, שמביאים לתודעה שלנו על מהות המאית, צריך להעריך את הזמן יותר. תודה כנרת. שגואה ויורדת על העולם מפזרת צלילים בתכלת שזורים בקסמים את כולם מאירים גורמת לחיוך להפציע ולעצבות לשקוע מילותייך הקטנות גורמות לנפלאות כמיים חיים שאת העולם מרווים כך את ילדה יחידת סגולה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] היי לכולם ראשית תודה לכולם על התגובות החמות. שנית, רדף השיג וכנרת, אתם שמתם לב שזהו מוטיב הלקוח משיר השירים. אני חייב לציין שזה ממש יפה ששמתם ל ב לזה מכיוון שאני בכלל לא חשבתי על זה. תחשבו שנייה, אדם כותב משהו ואז אדם אחר מראה לו נקודות אחרות בכתיבה שלו שהוא בכלל לא חשב עליהם וזה מה שמיוחד כאן ברגע שהמילים יוצאות לאויר העולם כל אדם יכול לראות אותם באור אחר ולקחת את המילים שנוגעות אליו וזה מה שיפה בכל כתיבה שהיא. אז באמת יש כאן מוטיב שדומה לשיר השירים "קמתי לפתוח לדודי אך דודי חמק לו" אך קטון קטונתי מול החכם באדם ואני רואה את שירי כמו שהוא, בשעת לילה מאוחרת כשגשם מבול התדפק על חלונותיי חשבתי לעצמי שהגשם רוצה להכנס פנימה להתחמם אך לא רציתי וזה מה שיצא.. תודה מכל הלב שי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים! שפעם הבאה הגלים ישטפו אותך בים של טוהר, שמחה, עונג ואהבה. כשתרימי את עינייך תגלי שיש עוד אוקיינוס של זה. שי [ליצירה]
- [ליצירה] איזה מקסים העלית לי חיוך אפשר ואפילו מומלץ להמשיך את זה שי [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מקסים וחשוב לזכור [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה ממש מרגש פרמת את צפונות ליבך בשקט בחוטים של זהב [ליצירה]
- [ליצירה] אומנות לשמה [ליצירה]
תגובות