אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
היי
רעיון מעניין
אפשר להשליך את זה להרבה דברים,
שאדם שהיה בגדולה מעל כולם ולבסוף הוא ירד מגדולתו וכל הקטנים או אנשים שהיו מתחתיו עוד מקוננים עליו.
ואפשר פשוט לא להבין יותר מדי, אני דווקא יכול לדמיין את בנימין עומד מול הר, מול השדות, מול העמקים והשמש, עף קצת בדמיון והמילים לבד יוצאות, מה הן מנסות לומר, לא תמיד אפשר להבין, לפעמים הן נכתבות לבד.
[ליצירה]
כפיים...
לפעמים יש את התחושה הזאת, הרצון הזה לכתוב, רק לא ידוע בדיוק מה, איך יצא, על מה לכתוב, ואז כמו במגע קסם, המילים יוצאות, הדף מתמלא, והעולם נברא.
הרבה פעמים זה אפילו לא משנה על מה כותבים, או מה מוסר ההשכל, אלא פשוט כותבים.
וכשזה יפה, אין תחושה יותר טובה מזאת.
ממש אהבתי
שי
"תודה לך מילה קטנה שהדיו אותך גילה"
[ליצירה]
חיים
כ"כ נכון השיר הזה
לכל אדם יש תיבת פנדורה קטנה משלו.
סודו הכמוס של האחד הוא הגאווה של האחר.
והסוד של האחר הוא הפרסום הגלוי של האחד.
לכל אחד סוד משלו.
ממש יפה ונכון השיר שלך
שי
[ליצירה]
היי כנרת
שנייה, אני מחייך.
את צריכה לקרוא שוב את השיר.
כי זה שיר אופטימי.
הוא אומר, שלרוב אנחנו מכניסים את העצב לחיינו,
אנו מרשים לו לדור במחוזותינו.
אך, במקומו אנחנו יכולים לעיתים קרובות לאפשר לשמחה לדפוק בדלת, להכניס אותה, להציע לה בית חם בלבנו
ולחיות.
זה הרעיון
תודה
שי
תגובות