אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
שלום למוריה ולמלודי.
קודם כל תודה רבה שהגבתם
מוריה, שמח לשמוע שמשהו זז אצלך בלב בעקבות השיר.
מלודי,
אני לא יודע בדיוק למה התכוונה "במתפזר"
אשמח לדעת.
תודה
שי
[ליצירה]
אמת ומלואו
מצויין
שיר נכון מאוד
לעיתים הגוף רועד כשהוא רוצה לרשום, להוציא הכל, לספר לעצמו את התחושה, אפילו באמצע רחוב סוען, הוא יקח מפית נייר ועם בדל של עפרון הוא יוציא את הכל.
אין ולא תדמה התחושה אחרי כתיבת שיר טוב.
נורא יפה
שי
[ליצירה]
צריך כישרון גדול בשביל להתעסק באמנות , אבל צריך
עוד יותר כישרון בשביל לשווק אותה.
כמה נכון המשפט הזה.
אם כל אומן היה יודע לשווק את עצמו נכון.
העולם היה הופך להיות אומנות לשמה.
שי
[ליצירה]
היי לכולם
ראשית תודה לכולם על התגובות החמות.
שנית, רדף השיג וכנרת, אתם שמתם לב שזהו מוטיב הלקוח משיר השירים.
אני חייב לציין שזה ממש יפה ששמתם ל ב לזה מכיוון שאני בכלל לא חשבתי על זה.
תחשבו שנייה, אדם כותב משהו ואז אדם אחר מראה לו נקודות אחרות בכתיבה שלו שהוא בכלל לא חשב עליהם וזה מה שמיוחד כאן ברגע שהמילים יוצאות לאויר העולם כל אדם יכול לראות אותם באור אחר ולקחת את המילים שנוגעות אליו וזה מה שיפה בכל כתיבה שהיא.
אז באמת יש כאן מוטיב שדומה לשיר השירים "קמתי לפתוח לדודי אך דודי חמק לו" אך קטון קטונתי מול החכם באדם ואני רואה את שירי כמו שהוא,
בשעת לילה מאוחרת כשגשם מבול התדפק על חלונותיי חשבתי לעצמי שהגשם רוצה להכנס פנימה להתחמם אך לא רציתי וזה מה שיצא..
תודה מכל הלב
שי
[ליצירה]
היי יוגי
פעם חבר אמר לי את המשפט הבא.:
"זה הטיול שלך"
כלומר, בטיול, אתה מחליט לאיפה ללכת, מה לראות, מתי לעצור, מתי לתת פוש ועם מי בכלל לטייל.
ואם האנשים שאתה מטייל איתם לא מתאימים לך, פשוט אל תטייל איתם.
והחיים, יוגי, הם כמו טיול.
אתה המחליט.
שי
[ליצירה]
חזק ביותר
עצוב, מופרע
מעגלים מעגלים ככה אנחנו חיים
עד שלאט לאט המעגל הופך לאליפסה ומשם לטרפז
ובאיזשהו מקום בנקודת הזמן כבר לא מחזירים וכל אחד ממשיך בדרכו.
יצירה מעולה
שי
תגובות