אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
אם זאת תיבת פנדורה
זאת בעצם קללה, לא?
ומצד שני זאת גם ציפיה
לסגור ולנעול את כל הצרות, (רחוק מן העין ורחוק מן הלב)
שגרמה לדובר
אותה הנמענת...
ובנוסף,
אם היא תתמלא
אבוי
אותה אחת שחררה כה הרבה צרות ובעיות.
ואולי בכלל הנמענת היא פנדורה?
והמשפט הזה מביע
שאיפה שכל הצרות
יתכנסו חזרה לאותה התיבה?
מחליף פנים כזיקית:)
אמילי
[ליצירה]
שלום לאורי.
לאחר שקראתי את היצירה, עמדתי לכתוב "איזה אלוף", שנייה לפני, החלטתי לקרוא שוב.
הפעם פחות התחבר לי, כי הבית הראשון כתוב בצורת שיר יפה מאוד. הבית השני, קצ נכנס לפילוסופיה וקוטע את השירה.
הבית השלישי מכיל בתוכו גם את הפילוסופיה, וגם את השירה.
אבל בזכות המשפט האחרון אתה מקבל את המילים.
"איזה אלוף"
שי
[ליצירה]
היי לכולם
ראשית תודה לכולם על התגובות החמות.
שנית, רדף השיג וכנרת, אתם שמתם לב שזהו מוטיב הלקוח משיר השירים.
אני חייב לציין שזה ממש יפה ששמתם ל ב לזה מכיוון שאני בכלל לא חשבתי על זה.
תחשבו שנייה, אדם כותב משהו ואז אדם אחר מראה לו נקודות אחרות בכתיבה שלו שהוא בכלל לא חשב עליהם וזה מה שמיוחד כאן ברגע שהמילים יוצאות לאויר העולם כל אדם יכול לראות אותם באור אחר ולקחת את המילים שנוגעות אליו וזה מה שיפה בכל כתיבה שהיא.
אז באמת יש כאן מוטיב שדומה לשיר השירים "קמתי לפתוח לדודי אך דודי חמק לו" אך קטון קטונתי מול החכם באדם ואני רואה את שירי כמו שהוא,
בשעת לילה מאוחרת כשגשם מבול התדפק על חלונותיי חשבתי לעצמי שהגשם רוצה להכנס פנימה להתחמם אך לא רציתי וזה מה שיצא..
תודה מכל הלב
שי
תגובות