מאז גיל 17 הסיוט החל.

הגבר שכפה עלי את מגע ידיו הדביקות, את ריח גופו המצחין, נשאר בתוכי.

נחמה מוצאת אני רק בידיים אחרות, ענוגות ועדינות,

בריחות מתוקים של טהרה ופריחה,

מגעו וריחו של בעלי.

אך כשאינו שם לידי -

מבטיו של הזר הפולש מענות אותי.

הוא יושב לידי ליד מושב הנהג כשאני לבד ברכב, מסתכל ומלגלג

חושב שהוא המלך...

הוא מעיר אותי בלילות שבעלי במילואים, מדבר אלי בגסות.

אך אז אני עוצמת את עיני ופוקחת אותן בחזרה   והוא אינו שם.

תעתועים...

לו רק יכולתי להיפטר מתעתועי האימים האלה, בשביל שלושת ילדיי,

בשביל בעלי,

ואולי גם בשביל עצמי.....

תעתועים....

לו רק היה עוצר בעצמו ומתאפק קצת,

חיי היו שונים.

יוחאי -

לו רק ידעת

איזה נזק גרמת!!!!