בואי
הכנסי איתי לגזע העץ.
חם.
נכון?
לח.
עכשיו הסירי עינייך
שימי בצד
כרעי ברך
שאשמע
שאראה במו עיניי
איך את חוזרת על מה שיהיה
ומה שהיה לא יקרה.
עכשיו את מבינה זבוב
שתלשו לו את הכנפיים.
[ליצירה]
אך ישנה המסגרת
תלויה על בלימה.
ויבוא האחד
שירים ת'כפפה.
ויבנה
וישלים
את הלב השבור
וישמור למשמרת
את הרסיסים שנפלו.
וישמור
ויגן עליו מכל משמר
שלא יקרה עוד
כזה דבר.
[ליצירה]
ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר.
לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא!
[ליצירה]
לא יודע, אבל מתחבר לכעס שלך על דברים שאתה לא אמור לקבל אותם ובמיוחד אחרי שעושים מעשה טוב. זה ממש מקומם לפעמים.
אומרים שצרות באות בצרורות- בואי נקווה שהם טועים.
תגובות