בחיי
הייתי נורא נורא לחוצה
הכי לחוצה שאפשר
הרגליים שלי בטשו באדמה כמו ילד קטן
שמשעמם לו
הייתי בטוחה
לא עוד
מסטיק - גם גיצ
-
נקודה פסיק,
את מחכה לפליק?
וזה מבאג לייף והולך ככה: "תראה מי עומדת בנקודת התצפית, השפיץ הקטן" - דוט זה נקודה
"נקודה פסיק את מחכה לפליק?
תשכחי ממנו המפסידן הזה לא יחזור
..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן! כן! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו' [ליצירה]
- [ליצירה] . . [ליצירה]
- [ליצירה] גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] חלומות זה דבר כ"כ מביך לפעמים [ליצירה]
- [ליצירה] מדנדן [ליצירה]
- [ליצירה] וואו [ליצירה]
- [ליצירה] בשמחה [ליצירה]
- [ליצירה] הכל כ"כ נחדל כשאנו מגיעים אל תוך הים, שוכבים על הסלעים בצורה מבויימת והולכים ללמוד צילום אומנותי. כ"כ נחדל. ואני אומרת את זה מתוך נסיון אישי עתיר בשנים. כמה שאנחנו גדולים ויודעים לצלם תמונות של אנשים שוכבים על שפת הים ואז לכתוב - חידלון. גדול! מסטיק מתנפח אדיר אדיר אדיר. וזה הבעיה! אחותי, מה המצבים איתך לאחר כל הריק האופף? הייתי מוכרחה לצחוק. ולו במעט. על מנת להקל על הרגשתי. תמונה זו הביאה פורקן לנפשי, הנרגעת. שוחה בים של אפילה וערפל. (ועוד כל מיני דברים עם האות פ.) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לעולם יותר לא אוכל לעמוד בתחנת אוטובוסים בשלווה. העיניים שלך ילוו אותי. כיף. [ליצירה]
תגובות