אני חושבת שאסור למצוץ את כל הגועל מאותו מקום מרוכז, ברז שופכין שנסחב במעלה ההר, ואני סוחבת אותו אבל לשתות אסור, פרפרים של בוקר נובחים לי חזק והאוזן השמאלית נמרחת על זגוגית של אוטו ורוד.
אוטו ורוד, רגע נעצרת, זוכרת איך צרחת שאסור לי לנהוג ללא רישיון על הקטל בדרכים, אני מוציאה חטיף שוקולד, נוגסת ומהרהרת
ממשיכה לסחוב והפרפרים צעד צעד אחרי
אני אוהבת פרפרים בצבע כחול בעיקר, הם מזכירים לי את פנייך
ועטיני הפרה הקפואים מדנדנים ברוך
לו יהיה מקומי איתכם!
לו רק אוכל לבלוע את אותה הנקנקיה ששורפת את לשוני, היא שורפת את לשוני ולמען האמת, זה שורף
תנועות ידיך לא יוצאות לי מהראש
אולי אני נידונה למוות אכזר בלב מדבר אולי לשיכחת התהומות וציפורני רגליי תקועות חזק, תקועות עמוק בשיש
תגובות