היה היתה, בשמיים רחוקים
נסיכה שחלמה
ארמונות לבנים באביב
התפאורה עומדת מוכנה, מחכים שיום הצילומים יתחיל. הם לא מאמינים שהסרט החדש, דרמה מתקתקה על אגדות, יכניס להם יותר מדי כסף. אבל מה לעשות? – מנסים להתפרנס ממה שיש...
ג´ו רוטן לעצמו בשקט.
את לא מפה, נכון?
לא, רואים שאת לא מפה.
איך. אני לא יודע.
את קצת יותר מדי...
איך לומר...
שמיים.
כבר שנים שהוא חולם לעשות משהו שונה. מרגש. להתעלות מעל לבנאלי, לגעת בחומרים האמיתיים של החיים. אך במקום זה הוא מוצא את עצמו מתעסק בארמונות נוצצים ונסיכות חולמניות! איזה בזבוז! כבר שנים...
את מחפשת משהו?
מה, ארמון?
אה... לא, מצטער.
הארמון האחרון חרב כבר
לפני אלפי שנים.
.... כן, גם אחרון המלכים הגדולים.
דגם של הארמון את יכולה לראות שם בסטודיו. אם יתנו לך להכנס.
והאביב – אביב נצחי.
השמיים – ערבוב דייקני של צבעים,
שנחשב לתכלת על פי המדריך
השמש מרצדת על גבעולי הפלסטיק
בדיוק של סנטימטרים ומעלות.
אי שם על הסט,
פליטה משמיים אחרים,
פוחלץ של נסיכה חולמנית
בארמון לבן בוהק.
תגובות