הנה עוד בוקר קיצי, השמש יצאה והציפורים מצייצות,

בימים שכאלו באופן אישי, אני מרגיש שבא לי לחיות.

אני מרגיש כמו דוד בשיריו, כמו אברהם במעשיו,

את הדרך הזו, בטח שכל אחד יאהב.

הנה עוד בוקר סתווי, העצים שוב עירומים,

אני יושב לי לבדי, נמצא על הספסל וראשי בעננים.

ימים שכאלו גורמים לי לחשוב, אולי רק מעט,

אני מרגיש שאני לבד, חושב מדוע לא באת.

הנה עוד בוקר רטוב, אני שוב יושב ליד החלון,

מרגיש כמו כוהני נוב, מחכים לגזירת האדון.

אדון הארץ או אדון השמיים, אולי שניהם יחדיו,

מה שבטוח לי בינתיים, זה שירו להם כדור בגב.

הנה עוד בוקר אביבי, האוויר מלא בריחות,

השירים פורחים בליבי, כמעיין המלא עד כלות.

אומר לעצמי ´איזה נחנח´, ´אשב לעוד זמן מה´,

כך אני מחכה לך, מתגעגע שנה אחר שנה...