[ליצירה]
לא יודעת...
לי זה התחבר ישר ל "הרי את מקודשת לי מולדת"...
בני ישראל הולכים ל"קדש" להם את המולדת דרך המסע המפרך.
וזה מתקשר לי למה שכתב אלעד רוק: "עלה לראש הפסגה".
משה נמצא שם בראש הפסגה,
כולם הולכים לקדש את המולדת
שוכחים שהם מקדשים כדת משה,
אותו משה שנשאר שם למעלה בפסגה בלי הרבה חמצן...
מה קורה לי???
אני??? להתפלסף על שירה???
זה החום והמיגרנה!
זה לא אני!!!
נו, טוב...
[ליצירה]
אוקי
תקשיב מותק,
נשאר לנו מקום פנוי בהוסטל...אנשים נחמדים, קצת שומעים קולות, קצת רואים מראות, קצת חושבים שהשניצל שבפיתה עושה עליהם שחור כנקמה על זה שהרגו אותו...
יש לי תחושה שתתקבל בברכה.
אני חושבת שזה הסיפור הכי מטורף שראיתי עד כה.
(אם כי קצת מייגע לקראת הסוף)
סחטיש עליך!
זה הרבה זמן שלא צחקתי ככה...
[ליצירה]
יש משהו
בלמצוא מכתבים/ הקדשות בספרים וכו' לאנשים שלא מכירים...זה ישר מצית את הדימיון (שלי בכל אופן)...
אפשר לרקום סיפור שלם סביב זה.
זה שזה מכתב אמיתי ועומד מאחריו משהו- הופך את העסק להרבה יותר מעניין...
[ליצירה]
חחחחחח
הלבד הוא ערס! גדול... אפשר להמשיך את הרעיון בזה שהבדידות היא פריחה, והשניים התאהבו...ואז המחשבה שאפילו ללבד ולבדידות יש בן זוג מכניסה לכזה דיכאון שיושב מול המחשב ואוכל גלידה עם תפוצ'יפס- חנון כזה... אחד כזה שיודע כל מה שאפשר לדעת על העולם.
תגובות