לשכב על מיטה בעיניים פקוחות.
למדוד באגודל ירח מעפיל
ולהרגיש
שהעולם קטן מלהכיל,
שלי יש גלקסיה בעשר אצבעות.
אחת מהצד
-
היא לא מלמעלה ולא מלמטה, היא לא מלפנים ולא מאחור, היא לא IN והיא לא OUT. היא, סתם, פשוט- אחת מהצד...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואאאאאאאאאאאו!!! אישה בצחוקה!!! איפה מה"ה איפה??? אני קוראת להחזיר עטרה ליושנה!!! באהבה לאין קץ- חורשה ירוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה... התכוונתי ל- נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי... לנשום עמוק, אחת...לנשום עמוק , להחזיק את האויר, לספור עד עשר...עכשיו לשחרר באיטיות... לא-לא...לא לחזור ולקרוא מה כתוב שם למעלה...לדלג הלאה...לא להגיב!!! פשוט לא!!! אל תשכחי אחת, יום כיפור עוד מעט (למרות שיש לי תחושה שההוא שם למעלה יסלח לי... בכל זאת, גם לו יש קווים אדומים). [ליצירה]
- [ליצירה] משו... ממש. (יפה לי פרחה צפונית?) [ליצירה]
- [ליצירה] bvsr! [ליצירה]
- [ליצירה] יש משהו בלמצוא מכתבים/ הקדשות בספרים וכו' לאנשים שלא מכירים...זה ישר מצית את הדימיון (שלי בכל אופן)... אפשר לרקום סיפור שלם סביב זה. זה שזה מכתב אמיתי ועומד מאחריו משהו- הופך את העסק להרבה יותר מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודעת... לי זה התחבר ישר ל "הרי את מקודשת לי מולדת"... בני ישראל הולכים ל"קדש" להם את המולדת דרך המסע המפרך. וזה מתקשר לי למה שכתב אלעד רוק: "עלה לראש הפסגה". משה נמצא שם בראש הפסגה, כולם הולכים לקדש את המולדת שוכחים שהם מקדשים כדת משה, אותו משה שנשאר שם למעלה בפסגה בלי הרבה חמצן... מה קורה לי??? אני??? להתפלסף על שירה??? זה החום והמיגרנה! זה לא אני!!! נו, טוב... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי נותנת לזה כותרת אחרת משהו כמו: ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו... התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב. היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת. אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד כתיבה מעולה, חדה וננעצת... שורת הסיום מעולה! אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הרשה לי לומר בשם הסיגריה שאחרי "יש לך אש?" אחת. [ליצירה]
תגובות