[ליצירה]
אוקי...
לנשום עמוק, אחת...לנשום עמוק , להחזיק את האויר, לספור עד עשר...עכשיו לשחרר באיטיות...
לא-לא...לא לחזור ולקרוא מה כתוב שם למעלה...לדלג הלאה...לא להגיב!!! פשוט לא!!! אל תשכחי אחת, יום כיפור עוד מעט (למרות שיש לי תחושה שההוא שם למעלה יסלח לי... בכל זאת, גם לו יש קווים אדומים).
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
יש משהו
בלמצוא מכתבים/ הקדשות בספרים וכו' לאנשים שלא מכירים...זה ישר מצית את הדימיון (שלי בכל אופן)...
אפשר לרקום סיפור שלם סביב זה.
זה שזה מכתב אמיתי ועומד מאחריו משהו- הופך את העסק להרבה יותר מעניין...
[ליצירה]
לא יודעת...
לי זה התחבר ישר ל "הרי את מקודשת לי מולדת"...
בני ישראל הולכים ל"קדש" להם את המולדת דרך המסע המפרך.
וזה מתקשר לי למה שכתב אלעד רוק: "עלה לראש הפסגה".
משה נמצא שם בראש הפסגה,
כולם הולכים לקדש את המולדת
שוכחים שהם מקדשים כדת משה,
אותו משה שנשאר שם למעלה בפסגה בלי הרבה חמצן...
מה קורה לי???
אני??? להתפלסף על שירה???
זה החום והמיגרנה!
זה לא אני!!!
נו, טוב...
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
תגובות