ורציתי רק להתקלף.
להשיל מעצמי את מה שהיה
בלי ללבוש עוד את מה שיהיה
לגשש אחר עץ התאנה שלי
לשוח בצילו
ולשוח לו
על החרב המתהפכת
ועל העיצבון
וברכות לנגב את זיעת אפיו.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ....אכן אכן שיר יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הו, זה כ"כ נורא שאנשים משתילים לנו מה לחשוב. למה עץ תאנה? איזה גננת אמרה שזה תאנה ומאז זה נכנס עמוק לתת מודע? בדיוק היום חברה שלי דיברה על איזה עבודה שהיא עושה על חוה, והיא דיברה על הפרי, וקראה לו תפוח בכזאת טבעיות! --- אבל השיר מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] - מישית, סליחה על הפוליטיקלי קורקט, אבל זה פשט. "...וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת..." (בראשית ג', ז') ----- וללא קשר- אוי, נורא אהבתי את השיר הזה. ובאמת שאני כבר מעוצבנת שנגמרו המילים וכולן משומשות. [ליצירה]
- [ליצירה] מתסכל, במקרה ראיתי. כבר לא מקבל עדכונים למייל, משום מה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! מעורר השתאות בפשטות וביופי. [ליצירה]
- [ליצירה] יואוווו... -מתנשמת- [ליצירה]
- [ליצירה] ... ??? !!! :*))))) -- שירה, סליחה על התקף הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא מכירה את התמונה המקורית (אבל כן בטוחה למדי שאני מכירה את אחד המתפללים...). התמונה הזאת עובדת, ועובדת מצויין. הייתי מוותרת על הצבעים, אתה לא זקוק להם. לגבי השם- הייתי מסתפקת ב"התנתקות". וממזי, פוטושופ. זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. וביחד עם הכותרת עוד יותר. אני פחות אוהבת את הבחירה של קומפוזיציה מרכזית. אפשר היה ליצור מזה משהו קצת יותר מעניין. (ומוריי ורבותיי בוודאי היו מוסיפים כל מיני הערות על המהות הגברית שמסומלת בחכה. מזל שלא חייבים להקשיב להם תמיד) [ליצירה]
- [ליצירה] ... יוּ. מתוק ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אממ.. למען הסר ספק, לא התכוונתי בשיר הזה ל"אפיק" הדתי-הלכתי-תפיסתי (ואז באמת העליה של הנחל על גדותיו היא שלילית...), אלא ל"אפיק" הרגשי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נחמד מאוד (:. חִיֶיכוֹתִי. --- בלי קשר: אני במחסום כתיבה.. ולא נראה לי שהוא עומד להיפרץ בקרוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... תתפלא.. (אתה היית 9 ימים בסמינריון של בנות שרות או אני?.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ... רגע רגע, שאני אבין-- למישוּ יש בעיה עם הנמשים שלי? אני מטפחת אותם במסירות! (: בכל מקרה... כמו כל היצירות שלך. את התוכן אני מאוד אוהבת, הוא נוגע בהרבה אמת, ואני מוצאת את עצמי מזדהה הרבה. לגבי הסגנון, הרי שזה פחות שירה ויותר... הרהור מחולק לשורות? גם אני כתבתי ככה פעם (יש לי קובץ שירים גנוזים מהשישית... חלקם פורסמו בפורום). כשהתחלתי להתעניין יותר בשירה, לקרוא הרבה שירה-- התמקצעתי יותר מבחינת הסגנון.. בעלת הכינוי המכובד. [ליצירה]
- [ליצירה] .. רן, יש אנשים שמסוגלים לשבת רצוף ימים ושנים וללמוד. יש אנשים ש-מה, לעשות, הנשמה בורחת להם, והם צריכים את העצירה הזאת לנשום, להתרווח קצת מידי פעם, ואז לחזור ללימוד. ועדיף שההתרווחות הזאת תהיה בלנגן לקב"ה, ולא בסתם עיסוק של חולין, לא?.. בוודאי שיש אפשרות להתקדם עם זה, לגרום לנשמה להתחדד, להתפקס יותר עם הזמן, ופחות "לברוח". אבל גם הבריחות האלה חשובות ומשמעותיות לאנשים כאלה. אולי אפילו לא רק בדיעבד.. ויש ישיבות שהולכות עם הקו הזה. עכשיו-- הסוף לא בא להביע, שהאידיאל זה לשבת בחדר ולנגן. לא... וגם הבחור מבין שאחרי הכל, ואחרי שמתאפסים, צריך לחזור לבית מדרש וללמוד... הסוף בסה"כ בא להביע, שזה לא קורה פעם אחת ונגמר, אלא החיים מורכבים ממשברים, מעליות וירידות. לכן קראתי לסיפור ככה. רק שבפעם השניה, אם שמת לב, זה כבר שונה. הבחור מכיר בזה שהוא צריך את ה"בריחה" הזאת של הנשמה מידי פעם, אבל הוא מתעל את זה ישר לכיוון הנכון... בלי הקטע של הדכדוך והייאוש העצמי... זה לפחות מה שניסיתי להעביר. לא בטוח שעשיתי את זה נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] .. (אממ, התכוונתי לתגובה של ילד, אבל כמובן שכל מחמאה משמחת). [ליצירה]
תגובות