כשצלצלת
רעד קולך
ולא ידעתי
כיצד
להשיב את רוחך
שתקנו,
אוחזי ידיים
בלב דואב
והתקרבנו פי כמה
בזכות אותו כאב...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פחות התחברתי, הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה, זה, חזק. הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר. איזה יופי!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על כל התגובות החמות... [ליצירה]
- [ליצירה] ובצאת השבת המולת השקט ונר שנכבה שעווה שנשפכת ומפה לבנה עם קמט וכתם וניגון אחר מתנגן.... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, לא ראיתי בזה שיר, אולי כדאי להחליף סיווג.... [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו- זה מקסים ביותר! עד כדי מופלא! [ליצירה]
- [ליצירה] תובנה יפה ומנוסחת נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי, האם קוראים לה נוגה? אשמח להסבר, שי- לגבי המילים המודגשות ובכלל- עושה רושם של כתיבהאסוציאטיבית מתוך סיטואציה רגעית. [ליצירה]
- [ליצירה] יקירי, המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם. בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות. ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת. בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, תעוקת חזה ולב!!! רסיס, אין לי מילים, איפה היית לאחרונה? [ליצירה]
תגובות