כשצלצלת
רעד קולך
ולא ידעתי
כיצד
להשיב את רוחך
שתקנו,
אוחזי ידיים
בלב דואב
והתקרבנו פי כמה
בזכות אותו כאב...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא מרגישה בקבוצת תמיכה, אבל אם יש בכך מן הקבוצה התומכת- זה רק לטובה, אז הנה אני מנסה לשלוח חיזוקים ותמיכה ללא סייג ולומר כי על אף ולמרות הכל, מתגברים וזה עובר- גם בלעדיו... רק שזה לוקח זמן, ה-מ-ו-ן זמן... ותודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצחיק ועצוב כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא!!! אין לי מה להוסיף, פשוט טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אתה כותב מצויין, קנית אותי. איזה עושר של דימויים, איזה דיוק בתיאורים, איך אתה מעביר- ריחות, צבעים, רגשות, מחשבות... ואותה תוגה שנשארת כשמסיימים לקרוא אחת מהיצירות הנפלאות האלה..... [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן... תתחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד שאחרי הרבה זמן, מישהו עוד טורח להציץ ואפילו לאהוב.... [ליצירה]
תגובות