[ליצירה]
שי- הכתיבה משובחת!
סיבכת אותי בבית השני, מה שחשבתי שהבנתי, פתאום הועמד בסימן שאלה...
אבל זה מכניס לאיזה קצב, מתפתל וחושני, מסתורי ומסקרן.
אהבתי מאוד!
שנה טובה ומבורכת, שנה של התחלות חדשות וטובות!!!
[ליצירה]
רעיון יפה, גם השימוש בדימויים- על אף שאינם חדשניים, זה לא מרגיש נדוש מדי. אבל- אני מסכימה עם שנכתב פה קודם- נדרש עוד קצת ליטוש, לפעמים ההרגשה היא של ניסוח ילדותי ויש שורות שפתאום בגרות ניכרת, חסרה לי קוהרנטיות ביצירה...
[ליצירה]
תודה :)
ושי- אני אחשוב על זה.
עם זאת, דווקא ערבוב הזמנים מבטא, בעיני, את האנרכיה, את הכאוס, את הסירוב, את המרד....
אבל אני אשקול זאת שוב, וגם אתה, נסה לראות זאת לרגע באור זה....
[ליצירה]
הסגנון עקבי- ליצירותייך האחרונות, החזרה על שורות, מדגישה ומחזקת את תוכנן.
הייתי קוטעת חלקן, בשביל לשמור על המקצב, בשביל להשאיר את הקורא דרוך בעקבותיו....
[ליצירה]
מקסים,
הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה.
בנוסף-
"מדי שנה
בט"ו באב
הירח מלא.
גם אני
ירדתי לכרם..."
גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב.
מקסים.
[ליצירה]
מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין.
חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה:
ישבתי לכתוב לך
שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי,
מלבדנו.
כאשר סיימתי
ניגן לי אותו שיר
את נעימת חיינו,
אבל את לא שמעת את צלילו...
אז כתבתי כאן,
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו עוד- רק שלנו
עדיף,
כך נדמה,
שנישאר
רק אנחנו שנינו
את ואני
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
תגובות