נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לך ! [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לא הרגשתי במתח כלל, הניגודיות, כביכול, הוצגה ביצירה זו בצורה נעימה, פשוטה, כאילו השילוב קיים, ברור זורם ולא מתנגש. מקסים, חייכתי, נהניתי, חשבתי. ולפעמים זה כל מה שיצירה צריכה לעורר.... [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי לאחללכולם- שנה טובה, שנה של יצירה ברוכה, של רוגע ושלווה!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותבת זאת כך: "מעולם לא הבטחתי לך דבר: לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך לא הבטחתי מזור לכאבייך לא הבטחתי זר של פרחים אדומים, ולא אודם לחי בלחישת אוהבים לא הבטחתי לך קיץ או חורף ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף. מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה, מלבד אהבה..." [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אבל התכוונתי שתשאר בדוף המילה "גם", מצירוף האותיות שהופרד בגמגום... (אופס, זה יצא קצת מסובך...) והגמגום שלך משמעו....?! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם, היפ-נוטי, לך במיוחד , על התגובה הרגישה והמעודדת, רק שמחה :) שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אסף, אני אחשוב על זה. השלוש נקודות הן חוסר בבחלטיות בסוף- זה עוד לא נגמר יש המשך שלא כאן כרגע ויבוא.... תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב [ליצירה]
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
תגובות