נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה כיף, עוד אחד!!! אותה שמש שזרחה בשמיך, אותן דמעות שניקדו את ימיך ואתו שיר המתנגן, חרישית, בליבך הם שייבשו את ביצת געגועיך ויחיו, את ימת אהבתך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבינה איך לא כולם רצים לכאן להגיב... הערה קטנה: למה לא כש.... אלא ש... לתיאור זמן עבר? [ליצירה]
- [ליצירה] דב- תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! הרעיון, הכתיבה, הנאה צרופה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף! תודה רבה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נפלא, רגיש, עדין, תוכן קסום... יצירה נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הייתי הופכת לקטע במקום שיר ועובדת על זה עוד קצת.... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, רוב התגובות הביאו גם אותי להגיב אני לא מסכימה עם שי שצריך להוריד את הקטגוריה הזו (שי-תסלח לי, כן?) אבל אני בהחלט שותפה לדעה, שסתם מורידים מערכה של קטגוריה נפלאה! כ"כ הרבה אפשר להכניס במשפט אחד (וכל כך הרבה הצליחו), אבל לא כל אחד ולא כל משפט ולפעמים זה בכלל יוצא שיר ולפעמים זאת מילה... אז ייתכן וצריך יתר סינון- אבל גם כל אחד לעצמו... [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב... [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב, זה עדיין ביתך ועדיין נמצאים כאן, גם אם מעטים, שמכירים ומוקירים אותך! שיר יפה ביותר, שמחה לקרוא ממך שוב! איה :) [ליצירה]
תגובות