נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי יקירי, מזדהה עם כל מילה - בתור אחת שדעכה זה מכבר... מאמינה שעוד אשוב ובטוחה שאתה לא הולך להרבה זמן... אבל תמצה את ההפסקה הזו ותתמלא מחדש, אל תחזור עד שלא תרגיש שלם.... רק טוב, התגעגעתי.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה, זה יותר מנפלא! קסום וכתוב נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] הסרתי דאגה מליבי, תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי [ליצירה]
- [ליצירה] ספיצ'לס [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, מרטיט, קצר וכ"כ חזק!!! רסיס- התעלת אפילו על עצמך! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- הבית הראשון כ"כ יפה, ולמה השני נגמר ככה?! תסביר לי, אני דורשת הסבר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ירון- החדשות הטובות הן- שהסרתי דאגה מליבי, או שלא מצאתי מילים, זה מכבר? [ליצירה]
- [ליצירה] התנתקות? לא, לא ממש קשור, גם לא זכור לי שכתבתי על ההתנתקות אי פעם.... ?! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- יש משהו שאתה רוצה לספר לנו? ניסיון חדש בעשב כלשהו? חומר טוב?! [ליצירה]
תגובות