נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רסיס, כרגיל- אתה מפליא במילותיך.... פשוט נפלא! רגע פשוט המתואר בכ"כ הרבה קסם, דיוק, יופי וכשרון... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, מצטרפת לשנכתב לפניי, המבנה והצורה- מבטאים כ"כ, ובלעדיהם, לא היה השיר כמות שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מסווגת זאת תחת כותרת שאינה "שירה". נראה כ"הרהור" או "מכתב" הקטיעה של השורות, לשורות קצרות לא משנה, לעניות דעתי, את התוכן ולא מהווה צורה ומסגרת שעונים לשם "שירה", אלא יצירה אישית, על רגש/מחשבה שיש לתת לה ביטוי תחת סיווג שונה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, נוגע, עצוב, נעים, מעורר הזדהות- כל כך הרבה תחושות התעוררו בי למקרא שיר זה! שי- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני.... הבית: מסיר את המנעול יוצא למקום ההוא בלב זכרונות בו לא ביקרתי, כאלבום חתום שלא פתחתי, אותו הריח נותר יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, מקסים- "עד זוב דם...." [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי שאני מקשה על יצירה שאני קשורה בה- אבל האם הכוונה ב-נשאה הרוח :שנשאו אותה או שהיא נשאה משהו- ואז מהו? [ליצירה]
תגובות