נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אביב ביטא זאת כ"כ יפה, מצטרפת בחום, זה כתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שתגובה שלי תהיה מיותרת.... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן. לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי. אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] באתי בעקבות המלצה ישנה של שי, לא התחברתי בכלל, לא מצאתי כאן עומק, לא תחכום, לא ניסוח מיוחד, לא רגש ולא טכניקה חדשה..... וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף! תודה רבה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יונג או פרוייד, השיר יפה, זורם, מעורר ופשוט טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] קטונתי מלהוסיף מילים, יצירה נפלאה! הבמבנה, התוכן, ההרגשה שזה מעביר, הצורה, הניסוח- משבח, מלוטש ומקסים! [ליצירה]
תגובות