נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה :) אז מה דעתך- איזה אהבת יותר מכל השלושה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אני לא מכירה את הספר, במה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים!!! הכתיבה, הניסול, הדימויים, התוכן, ההתפתחות, המקצב ה-כ-ל-! פשוט מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! הדרך- מקורית כ"כ ותורמת באופן מופלא לשיר- מרגישים את העליה, את הטיפוס, ההתקדמות... כתבתי כבר על יצירות אחרות שלך ולא אהסס לכתוב זאת שוב- עונג צרוף לקרוא את מילותיך!!! ברוך הבא! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ועכשיו- זה מקסים ביותר! עד כדי מופלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכל התגובות, כואב כ"כ, עצוב, נוגע, פוגע ומקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] רון- זה יפה, זה כ"כ יפה. ניסוחים מקוריים ויפים, הכל זורם, נקרא בקלות, משאיר שביל של תוגה ושותפות בהרגשה.... מקסים ביותר! יצירה משובחת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אביב וסתיו- לא התכוונתי שהבית האחרון איננו קשור, כי אם שיופיו והקסם שבו מספיקים להחזיק יצירה-בפני עצמה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זורם, מזמין ולוחץ על נקודה קטנה ומדוייקת ברגש.... [ליצירה]
תגובות