נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמה- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! איזו רמת כתיבה ותיאורים! רף חדש לשירה, בעיני! ולא הייתי מוותרת על הבית השלישי בעד שום הון- הייתי אפילו מפרסמת אותו כיצירה עצמאית! מדהים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- כפי שאמרת : טוב להודות, אז תודה גם לך על הקריאה והתגובה. תמשיך להיות שמח, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מרגישה בקבוצת תמיכה, אבל אם יש בכך מן הקבוצה התומכת- זה רק לטובה, אז הנה אני מנסה לשלוח חיזוקים ותמיכה ללא סייג ולומר כי על אף ולמרות הכל, מתגברים וזה עובר- גם בלעדיו... רק שזה לוקח זמן, ה-מ-ו-ן זמן... ותודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד לצאת מהכבדות, בעיני היה בזה פן מבדר ... גם אם הזוי :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משאירה רק את הבית האחרון כיצירה בפני עצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] לייק :) [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דווקא ראיתי ביצירה זו תיאור סיטואציה, לא מוסווית בשיר, התוכן ברור, מובן ומעורר הזדהות, אני פחות רואה זאת כשיר. יש ליורש העצר שם? [ליצירה]
תגובות