נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
[ליצירה]
דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק.
אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה.....
שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?!
רק טוב :)
[ליצירה]
אותו ארמון שבנית ילדי,
שגלים בו שברו חומותיו
שהים בו שפך זעמו
ומימיו
שאבד במצולות
חוף וזרות
יקום מחוזק
וישכן בו מלכות....
רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון....
תגובות