נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
[ליצירה]
מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת...
בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה.
[ליצירה]
שי ודב, תודה על התגובות.
מעולם לא הלכתי, אני פה- רק יותר שקטה....
אבל תמיד שמחה לשמוע ולהשמיע (או יותר מדוייק- לקרוא ולכתוב).
שלכולנו ישפיע שפע של אור וטוב,
שבוע טוב,
איה :)
[ליצירה]
היפ- תודה, שמחתי :)
איילה- עיניים רכות- במשמעות של מבט רך, ובעיני זו כן מחמאה. ובעניין הגברי- גבר לא צריך מבט אדיש/קשוח/מרושע בשביל להחשב גברי, אני רואה חשיבות ברוך וטוב בעיניים, אבל- הכל עניין של השקפה....
[ליצירה]
מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה".
הייתי אולי מוסיפה בית שלישי:
אותו הזבל של אתמול
שנערם ברחובות העיר
יעלם בחדשות בוקרו של יום....
תגובות