נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מאוד יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק. אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה..... שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?! רק טוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] דב, זה מקסים, זה רגיש, זה שונה כ"כ מאיך שאתה כותב תמיד- שונה בצורה מרעננת וחיובית, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מסכימה איתך ונדמה, שכששיר נכתב ממקום שמח, הוא יוצא קיטש, בעוד שעצב מדשן שירים בצורה "איכותית" וטובה יותר, מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש נפלא במילים- לצורך הגדרת הן עצמן. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדהימה ברכותה, ברגישותה, ביופיה ובתכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] רון- כרגיל, נהניתי לקרוא, הסגנון שלך יפה, זורם מיוחד, מעניין, מעורר, עכשווי ונוגע.... יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! זה נפלא!!! מן המשובחות שביצירותיך! [ליצירה]
תגובות