נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היה לי קשה לקריאה... התמונה יפה- אולי לחזותי-?! [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שקיבלת את המלצתי, יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] אני בטוחה שתגובה שלי תהיה מיותרת, לאור שפע החיזוקים שהומטרו ונשלחו מכאן למחבר היצירה, אולם- תמיד נחמד לשמוע עוד מחמאה, אז הנה אחת- ענקית!!! הרעיון, הביצוע, הכתיבה והניסוח... אח, מה נאמר ומה נדבר? קטע יותר ממשובח :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, למדתי מהתגובה המון, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה מקסים!!! שינית קצת את אופי יצירותיך-?! בכל אופן- אני נהנית!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- השיר לא זרם לי והשאיר אותי עם תחושה לא נעימה.... משו פה זה לא זה... לא מצליחה לשים את האצבע, אולי חוסר הסדר, חוסר מקצב, או הניסוח, לא יודעת, לא התחברתי... [ליצירה]
- [ליצירה] לייק :) [ליצירה]
- [ליצירה] אביב ביטא זאת כ"כ יפה, מצטרפת בחום, זה כתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מהמשובחות שביצירותיך! מעוררת ציפייה לשישית :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית האחרון- הוא יכול להיות יצירה בפני עצמו, עם קצת עיבוד. [ליצירה]
תגובות