נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היוכל להכתב שיר נפלא מזה בשבח הארץ?! קסום ונפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי להתערב בדו שיח, אז- לחבר את התגובה לשיר. או לכתוב אותה כיצירה נפרדת, בעיני, היא יותר יפה מהיצירה המקורית... [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע... באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] התגעגעתי ליצירותייך, אך את זו- לא ממש הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, זה פשוט מקסים, תפארת היצירה. נוגע הכי עמוק שאפשר. כתוב נפלא, רווי משמעות ורגש- יותר ממשובח! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה כיף שחזרת! הייתי מציגה את הבית האחרון כיצירה בפני עצמה- הוא יפייפה... גם השורות שקודמות לו יפות, מזרימות בקריאה, אבל משו שם נתקע... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] הבית השני מקסים בעיני, עדיין חסר ליטוש, לעניות דעתי במגרת הבתים- הראשון והשני.... הייתי מנסה עוד קצת [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, שיר מיוחד, המבנה והמקצב יכולים להתאים להלחנה. (נסית פעם?) בשורה השניה, שתי המילים האחרונות עם ו' החיבור, האם זה בכוונה? הייתי מורידה את ה-ו' במילה "למרחק", היא נראת לי מיותרת. [ליצירה]
תגובות