זה נופל וקם
נופל וקם
ומילותיי
שירדו לאצבעותיי
בין מליבי בין מראשי
נתקעות להן שם
בחור שחור ללא מוצא.
אני מנסח עצמי שוב
ושוב
ואז זה נופל.
כשזה נופל
את כבר כועסת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :) 'היכולת לעשות מכל דבר שיר.' [ליצירה]
- [ליצירה] שבע ייפול צדיק- וקם! תרכז שוב את מחשבותיך, תידלה בשנית המידע מבין קירות ליבך ותן לאצבעות, גם זו הפעם, ללכת במקומך. [ליצירה]
- [ליצירה] גברת שרה בערוגה, "שרוט"?! על מה ולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה! יו!! אני לא מאמינה! וואלה-אתה מטיב לקלוע, אחי... זה קרה לי כ"כה הרבה פעמים, ועד שכתבתי כאלה דברים יפים-שלא נשמרו בשום מקום-זה נעלם מעל פני האדמה. ואתה לא יודע איך התעצבנתי בטירוף על האתר(מה הוא אשם? רחמים..) והיצירה שכתבתי-הלכה לעולמה.לבלי שוב. מה אני אגיד לך, באסה. אבל טוב לי שכתבת את זה בעיקר שכתבת "שאת כועסת" פשוט הרגשתי שאתה אומר את זה לי... ובאמת כעסתי. כי אני לא יכולה לחזור בדיוק על מה שכתבתי. הלך לעזעזל... לפחות אולי שם יהנו מזה.. ותאמין לי אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו.. רק טוב! עטרת [ליצירה]
- [ליצירה] --- וזה קרה בדיוק שהבאתי כאן איזה ארבע חמש יצירות משלי :-) מעניין אם מישהו טרח להגיב בכלל(וגם אז "נפלה" תגובתו) [ליצירה]
- [ליצירה] שי אתה שרוט. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מעשה אהבים מפורק לגורמים....מקסים. וכשזה נופל - לא כועסים. שוב ! מנסים!. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, איפה? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח אותך הצידה ומפשיט אותך מיצירותייך אז במבטי זימה אני עוטף את עורך ומצמיד את פי אל שפתייך. את שומעת את נשימותיי? המריחה את את הבל פי? עכשיו- תתמסרי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים. שיניתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אבל ככה זה נראה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. מסתבר שלא קראתי אותך אף פעם. שמחתי לגלות אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה עודכנה מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עברה עריכה מחודשת. מה אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] למה מאוד עצוב? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
תגובות